תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

Warum toben die Heiden, und die Völker reden so vergeblich?

2 יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

Die Könige der Erde lehnen sich auf, und die Herren ratschlagen miteinander wider den HERRN und seinen Gesalbten:

3 ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

“Lasset uns zerreißen ihre Bande und von uns werfen ihre Seile!”

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

Aber der im Himmel wohnt, lacht ihrer, und der Herr spottet ihrer.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

Er wird einst mit ihnen reden in seinem Zorn, und mit seinem Grimm wird er sie schrecken.

6 ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

“Aber ich habe meinen König eingesetzt auf meinem heiligen Berg Zion.”

7 אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

Ich will von der Weisheit predigen, daß der HERR zu mir gesagt hat: “Du bist mein Sohn, heute habe ich dich gezeuget:

8 שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

heische von mir, so will ich dir Heiden zum Erbe geben und der Welt Enden zum Eigentum.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

Du sollst sie mit einem eisernen Zepter zerschlagen; wie Töpfe sollst du sie zerschmeißen.”

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

So lasset euch nun weisen, ihr Könige, und lasset euch züchtigen, ihr Richter auf Erden!

11 עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

Dient dem HERRN mit Furcht und freut euch mit Zittern!

12 נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו

Küßt den Sohn, daß er nicht zürne und ihr umkommt auf dem Wege; denn sein Zorn wird bald entbrennen. Aber wohl allen, die auf ihn trauen!