תהילים 2
| למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק | 1 |
Warum sind die Heiden so wild erregt? / Warum sinnen die Völker, was nichtig ist?
| יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו | 2 |
Der Erde Könige lehnen sich auf, / Und die Würdenträger beraten sich / Wider Jahwe und seinen Gesalbten:
| ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו | 3 |
"Auf, laßt uns sprengen ihre Bande / Und von uns werfen ihre Seile!"
| יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו | 4 |
Der in den Himmeln thronet, lacht, / Adonái spottet ihrer.
| אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו | 5 |
Dann aber redet er sie an im Zorn / Und wird sie schrecken in seinem Grimm:
| ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי | 6 |
"Ich habe meinen König eingesetzt / auf Zion, meinem heilgen Berg!"
| אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך | 7 |
"Ich will verkünden Jahwes Spruch: / Er hat mir gesagt: 'Mein Sohn bist du, / Ich habe dich heute gezeugt!
| שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ | 8 |
Fordre von mir, so geb ich dir Völker zum Erbe / Und die Enden der Erde zum Eigentum.
| תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם | 9 |
Du sollst sie zerschmettern mit eisernem Stab, / Wie Töpfergeschirr sie zerschlagen!'"
| ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ | 10 |
Nun denn, ihr Könige, seid verständig! / Lasset euch warnen, ihr Richter auf Erden!
| עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה | 11 |
Dienet Jahwe mit Ehrfurcht / Und jubelt ihm zu mit Zittern!
| נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו | 12 |
Küsset den Sohn, damit er nicht zürne / Und ihr umkommet auf euerm Weg! / Denn bald wird sein Zorn entbrennen. / Heil allen, die bei ihm Zuflucht suchen!
