< תהילים 2 >
למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק | 1 |
Hvorfor fnyser Hedninger, hvi pønser Folkefærd på hvad fåfængt er?
יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו | 2 |
Jordens Konger rejser sig, Fyrster samles til Råd mod HERREN og mod hans Salvede:
ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו | 3 |
"Lad os sprænge deres Bånd og kaste Rebene af os!"
יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו | 4 |
Han, som troner i Himlen, ler, Herren, han spotter dem.
אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו | 5 |
Så taler han til dem i Vrede, forfærder dem i sin Harme:
ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי | 6 |
"Jeg har dog indsat min Konge på Zion, mit hellige Bjerg!"
אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך | 7 |
Jeg kundgør HERRENs Tilsagn. Han sagde til mig: "Du er min Søn, jeg har født dig i Dag!
שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ | 8 |
Bed mig, og jeg giver dig Hedningefolk til Arv og den vide Jord i Eje;
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם | 9 |
med Jernspir skal du knuse dem og sønderslå dem som en Pottemagers Kar!"
ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ | 10 |
Og nu, I Konger, vær kloge, lad eder råde, I Jordens Dommere,
עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה | 11 |
tjener HERREN i Frygt, fryd jer med Bæven!
נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו | 12 |
Kysser Sønnen, at ikke han vredes og I forgår! Snart blusset hans Vrede op. Salig hver den, der lider på ham!