תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

Hvorfor fnyse Hedningerne, og grunde Folkene paa Forfængelighed?

2 יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

Jordens Konger rejse sig, og Fyrsterne raadslaa tilsammen imod Herren og imod hans salvede:

3 ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

„Lader os sønderrive deres Baand og kaste deres Reb af os!”

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

Han, som bor i Himlene, ler; Herren spotter dem.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

Da skal han tale til dem i sin Vrede og forfærde dem i sin Harme:

6 ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

„Jeg har dog indsat min Konge over Zion, mit hellige Bjerg.”

7 אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

Jeg vil fortælle om et beskikket Raad; Herren sagde til mig: Du er min Søn; jeg fødte dig i Dag.

8 שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

Begær af mig, saa vil jeg give dig Hedningerne til din Arv og Jordens Grænser til din Ejendom.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

Du skal sønderslaa dem med et Jernspir, ligesom Pottemagerkar skal du sønderbryde dem.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

Og nu, I Konger, handler klogelig! lader eder undervise, I Dommere paa Jorden!

11 עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

Tjener Herren med Frygt og fryder eder med Bæven!

12 נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו

Kysser Sønnen, at han ikke bliver vred, og I skulle omkomme paa Vejen; thi om et lidet vil hans Vrede optændes; salige alle de, som forlade sig paa ham!