< תהילים 2 >
למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק | 1 |
Zašto se bune narodi, zašto puci ludosti snuju?
יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו | 2 |
Ustaju kraljevi zemaljski, knezovi se rotÄe protiv Jahve i Pomazanika njegova:
ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו | 3 |
“Skršimo okove njihove i jaram njihov zbacimo!”
יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו | 4 |
Smije se onaj što na nebu stoluje, Gospod im se podruguje.
אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו | 5 |
Tad im veli u svom gnjevu, žestinom ih on zbunjuje:
ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי | 6 |
“TÓa ja kralja svog postavih nad Sionom, svojom svetom gorom.”
אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך | 7 |
Obznanjujem odluku Jahvinu: Gospodin mi reče: “Ti si sin moj, danas te rodih.
שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ | 8 |
Zatraži samo, i dat ću ti puke u baštinu, i u posjed krajeve zemaljske.
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם | 9 |
Vladat ćeš njima palicom gvozdenÄom i razbit ih kao sud lončarski.”
ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ | 10 |
Opametite se sada, vi kraljevi, Urazumite se, suci zemaljski.
עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה | 11 |
Služite Jahvi sa strahom, s trepetom se pokorite njemu,
נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו | 12 |
da se ne razgnjevi te ne propadnete na putu, kad uskoro plane srdžba njegova. Blago svima koji se njemu utječu!