< תהילים 19 >
למנצח מזמור לדוד ב השמים מספרים כבוד-אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע | 1 |
Psalmus David, in finem. Caeli enarrant gloriam Dei, et opera manuum eius annunciat firmamentum.
יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה-דעת | 2 |
Dies diei eructat verbum, et nox nocti indicat scientiam.
אין-אמר ואין דברים בלי נשמע קולם | 3 |
Non sunt loquelae, neque sermones, quorum non audiantur voces eorum.
בכל-הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם-אהל בהם | 4 |
In omnem terram exivit sonus eorum: et in fines orbis terrae verba eorum.
והוא--כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח | 5 |
In sole posuit tabernaculum suum: et ipse tamquam sponsus procedens de thalamo suo: Exultavit ut gigas ad currendam viam,
מקצה השמים מוצאו--ותקופתו על-קצותם ואין נסתר מחמתו | 6 |
a summo caelo egressio eius: Et occursus eius usque ad summum eius: nec est qui se abscondat a calore eius.
תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי | 7 |
Lex Domini immaculata convertens animas: testimonium Domini fidele, sapientiam praestans parvulis.
פקודי יהוה ישרים משמחי-לב מצות יהוה ברה מאירת עינים | 8 |
Iustitiae Domini rectae, laetificantes corda: praeceptum Domini lucidum; illuminans oculos.
יראת יהוה טהורה--עומדת לעד משפטי-יהוה אמת צדקו יחדו | 9 |
Timor Domini sanctus, permanens in saeculum saeculi: iudicia Domini vera, iustificata in semetipsa.
הנחמדים--מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים | 10 |
Desiderabilia super aurum et lapidem pretiosum multum: et dulciora super mel et favum.
גם-עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב | 11 |
Etenim servus tuus custodit ea, in custodiendis illis retributio multa.
שגיאות מי-יבין מנסתרות נקני | 12 |
Delicta quis intelligit? ab occultis meis munda me:
גם מזדים חשך עבדך-- אל-ימשלו-בי אז איתם ונקיתי מפשע רב | 13 |
et ab alienis parce servo tuo. Si mei non fuerint dominati, tunc immaculatus ero: et emundabor a delicto maximo.
יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי | 14 |
Et erunt ut complaceant eloquia oris mei: et meditatio cordis mei in conspectu tuo semper. Domine adiutor meus, et redemptor meus.