תהילים 19
| למנצח מזמור לדוד ב השמים מספרים כבוד-אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע | 1 |
In finem. Psalmus David. [Cæli enarrant gloriam Dei, et opera manuum ejus annuntiat firmamentum.
| יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה-דעת | 2 |
Dies diei eructat verbum, et nox nocti indicat scientiam.
| אין-אמר ואין דברים בלי נשמע קולם | 3 |
Non sunt loquelæ, neque sermones, quorum non audiantur voces eorum.
| בכל-הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם-אהל בהם | 4 |
In omnem terram exivit sonus eorum, et in fines orbis terræ verba eorum.
| והוא--כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח | 5 |
In sole posuit tabernaculum suum; et ipse tamquam sponsus procedens de thalamo suo. Exsultavit ut gigas ad currendam viam;
| מקצה השמים מוצאו--ותקופתו על-קצותם ואין נסתר מחמתו | 6 |
a summo cælo egressio ejus. Et occursus ejus usque ad summum ejus; nec est qui se abscondat a calore ejus.
| תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי | 7 |
Lex Domini immaculata, convertens animas; testimonium Domini fidele, sapientiam præstans parvulis.
| פקודי יהוה ישרים משמחי-לב מצות יהוה ברה מאירת עינים | 8 |
Justitiæ Domini rectæ, lætificantes corda; præceptum Domini lucidum, illuminans oculos.
| יראת יהוה טהורה--עומדת לעד משפטי-יהוה אמת צדקו יחדו | 9 |
Timor Domini sanctus, permanens in sæculum sæculi; judicia Domini vera, justificata in semetipsa,
| הנחמדים--מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים | 10 |
desiderabilia super aurum et lapidem pretiosum multum, et dulciora super mel et favum.
| גם-עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב | 11 |
Etenim servus tuus custodit ea; in custodiendis illis retributio multa.
| שגיאות מי-יבין מנסתרות נקני | 12 |
Delicta quis intelligit? ab occultis meis munda me;
| גם מזדים חשך עבדך-- אל-ימשלו-בי אז איתם ונקיתי מפשע רב | 13 |
et ab alienis parce servo tuo. Si mei non fuerint dominati, tunc immaculatus ero, et emundabor a delicto maximo.
| יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי | 14 |
Et erunt ut complaceant eloquia oris mei, et meditatio cordis mei in conspectu tuo semper. Domine, adjutor meus, et redemptor meus.]
