< תהילים 18 >
למנצח לעבד יהוה--לדוד אשר דבר ליהוה את-דברי השירה הזאת-- ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו ומיד שאול ב ויאמר-- ארחמך יהוה חזקי | 1 |
Til songmeisteren; av Herrens tenar David, som førde fram for Herren ordi i denne songen den dag då Herren hadde frelst honom frå alle hans fiendar og frå Saul. Og han sagde: Herre, eg hev deg hjarteleg kjær, min styrke!
יהוה סלעי ומצודתי-- ומפלטי אלי צורי אחסה-בו מגני וקרן-ישעי משגבי | 2 |
Herren er min berggrunn og mi festning og min frelsar; min Gud er mitt berg som eg flyr til, min skjold og mitt frelsehorn, mi borg.
מהלל אקרא יהוה ומן-איבי אושע | 3 |
Eg kallar på Herren som er høglova, og vert frelst frå mine fiendar.
אפפוני חבלי-מות ונחלי בליעל יבעתוני | 4 |
Daudsens reip var spente um meg, og bekkjer av vondskap skræmde meg.
חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות (Sheol ) | 5 |
Helheims reip var snørde um meg, daudsens snaror fanga meg. (Sheol )
בצר-לי אקרא יהוה-- ואל-אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו | 6 |
I mi trengsla kalla eg på Herren, og eg ropa til min Gud; han høyrde frå sitt tempel mi røyst, og mitt rop kom for hans andlit, til hans øyro.
ותגעש ותרעש הארץ-- ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי-חרה לו | 7 |
Og jordi skok og riste seg, og grunnvollarne i fjelli skalv, og dei skok seg, for han var vreid.
עלה עשן באפו-- ואש-מפיו תאכל גחלים בערו ממנו | 8 |
Røyk steig upp or hans nase, og eld frå hans munn åt um seg; gloande kol loga frå honom.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו | 9 |
Og han lægde himmelen og steig ned, og det var kolmyrker under hans føter.
וירכב על-כרוב ויעף וידא על-כנפי-רוח | 10 |
Og han for fram på kerub, og flaug og sveiv på vengjerne åt vinden.
ישת חשך סתרו-- סביבותיו סכתו חשכת-מים עבי שחקים | 11 |
Og han gjorde myrker til sitt åklæde rundt ikring seg, til sitt tjeld myrke vatn, tjukke skyer.
מנגה נגדו עביו עברו--ברד וגחלי-אש | 12 |
Frå glansen for hans andlit for hans skyer fram, hagl og gloande kol.
וירעם בשמים יהוה--ועליון יתן קלו ברד וגחלי-אש | 13 |
Og Herren tora i himmelen, den Høgste let si røyst ljoda: hagl og gloande kol.
וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם | 14 |
Og han sende ut sine piler og spreidde deim ikring, og eldingar i mengd og fortulla deim.
ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה-- מנשמת רוח אפך | 15 |
Då kom djupålarne i vatnom til synes, og grunnvollarne i jordi vart berrsynte ved ditt trugsmål, Herre, ved andepusten frå din nase.
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים | 16 |
Han rette ut handi frå det høge, han greip meg; han drog meg upp or store vatn.
יצילני מאיבי עז ומשנאי כי-אמצו ממני | 17 |
Han frelste meg frå min megtige fiende og frå mine hatarar, for dei var meg for sterke.
יקדמוני ביום-אידי ויהי-יהוה למשען לי | 18 |
Dei for imot meg på min motgangs dag; men Herren vart min studnad.
ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי | 19 |
Han førde meg ut i vidt rom; han frelste meg, for han hadde hugnad i meg.
יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי | 20 |
Herren gjorde med meg etter mi rettferd, han lønte meg etter reinleiken i mine hender.
כי-שמרתי דרכי יהוה ולא-רשעתי מאלהי | 21 |
For eg tok vare på Herrens vegar og fall ikkje i vondskap frå min Gud.
כי כל-משפטיו לנגדי וחקתיו לא-אסיר מני | 22 |
For alle hans lover hadde eg for auga, hans bodord støytte eg ikkje frå meg.
ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני | 23 |
Og eg var ulastande for honom og tok meg i vare for mi synd.
וישב-יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו | 24 |
Og Herren lønte meg etter mi rettferd, etter reinleiken i mine hender for hans augo.
עם-חסיד תתחסד עם-גבר תמים תתמם | 25 |
Mot den godlyndte syner du deg godlyndt, mot ulastande mann syner du deg ulastande,
עם-נבר תתברר ועם-עקש תתפתל | 26 |
mot den reine syner du deg rein, mot den rangsnudde gjer du deg rang.
כי-אתה עם-עני תושיע ועינים רמות תשפיל | 27 |
For du frelser arme folk og tvingar høge augo ned.
כי-אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי | 28 |
For du let mi lampa lysa klårt, Herren, min Gud, gjer mitt myrker bjart.
כי-בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג-שור | 29 |
For ved deg renner eg mot herflokkar, og ved min Gud spring eg yver murar.
האל תמים דרכו אמרת-יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו | 30 |
Gud, ulastande er hans veg; Herrens ord er skirt, han er ein skjold for alle deim som flyr til honom.
כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו | 31 |
For kven er Gud forutan Herren, og kven er eit berg utan vår Gud?
האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי | 32 |
Den Gud som gyrder meg med kraft og gjer min veg ulastande,
משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני | 33 |
som gjev meg føter liksom hindarne og set meg upp på mine høgder,
מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת-נחושה זרועתי | 34 |
som lærer upp mine hender til strid, so mine armar spenner koparbogen.
ותתן-לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני | 35 |
Og du gav meg di frelsa til skjold, di høgre hand studde meg, og di småminking gjorde meg stor.
תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי | 36 |
Du gjorde vidt rom åt mine stig under meg, og mine oklo vagga ikkje.
ארדוף אויבי ואשיגם ולא-אשוב עד-כלותם | 37 |
Eg forfylgde mine fiendar og nådde deim og vende ikkje um fyrr eg hev gjort av med deim.
אמחצם ולא-יכלו קום יפלו תחת רגלי | 38 |
Eg slo deim i knas, so dei vann ikkje reisa seg; dei fell under føter.
ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי | 39 |
Og du gyrde meg med kraft til striden; du bøygde under meg deim som stod upp imot meg.
ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם | 40 |
Du let mine fiendar snu ryggen til meg, og mine hatarar, deim rudde eg ut.
ישועו ואין-מושיע על-יהוה ולא ענם | 41 |
Dei ropa - men der var ingen frelsar - til Herren, men han svarar deim ikkje.
ואשחקם כעפר על-פני-רוח כטיט חוצות אריקם | 42 |
Og eg smuldrar deim som dust for vinden; som søyla på gator slo eg deim ut.
תפלטני מריבי-עם תשימני לראש גוים עם לא-ידעתי יעבדוני | 43 |
Du frelste meg frå folke-ufred; du sette meg til hovud for heidningar; folk som eg ikkje kjende, tente meg.
לשמע אזן ישמעו לי בני-נכר יכחשו-לי | 44 |
Ved gjetordet um meg lydde dei meg; framande folk smeikte for meg.
בני-נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם | 45 |
Framande folk visna av og gjekk skjelvande ut or sine borger.
חי-יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי | 46 |
Herren liver, og lova er han, mitt berg, og upphøgd er den Gud som meg frelser,
האל--הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי | 47 |
den Gud som gjev meg hemn og legg folkeslag under meg,
מפלטי מאיבי אף מן-קמי תרוממני מאיש חמס תצילני | 48 |
som frelser meg frå mine fiendar; ja - du lyfter meg høgt yver deim som stend imot meg, frå valdsmannen bergar du meg.
על-כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה | 49 |
Difor vil eg prisa deg millom heidningarne, Herre, og lovsyngja ditt namn.
מגדל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו--לדוד ולזרעו עד-עולם | 50 |
Han gjer frelsa stor for sin konge, og gjer miskunn mot den som er salva av honom, mot David og hans ætt til æveleg tid.