< תהילים 18 >
למנצח לעבד יהוה--לדוד אשר דבר ליהוה את-דברי השירה הזאת-- ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו ומיד שאול ב ויאמר-- ארחמך יהוה חזקי | 1 |
Au chef des chantres. Par le serviteur de l’Eternel, David, qui prononça en l’honneur du Seigneur les paroles de ce cantique, lorsque l’Eternel l’eut délivré de la main de tous ses ennemis et de la main de Saül. Il dit: Je t’aime, ô Eternel, qui es ma force!
יהוה סלעי ומצודתי-- ומפלטי אלי צורי אחסה-בו מגני וקרן-ישעי משגבי | 2 |
Seigneur, tu es mon rocher et ma forteresse, un libérateur pour moi; mon Dieu tutélaire en qui je m’abrite, mon bouclier, mon puissant sauveur, mon rempart!
מהלל אקרא יהוה ומן-איבי אושע | 3 |
Gloire, m’écrié-je, à l’Eternel, et je suis délivré de mes ennemis!
אפפוני חבלי-מות ונחלי בליעל יבעתוני | 4 |
Déjà m’enveloppaient les liens de la mort, les torrents de la perdition me faisaient frémir;
חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות (Sheol ) | 5 |
j’étais enlacé dans les réseaux de la tombe, surpris dans les filets de la mort. (Sheol )
בצר-לי אקרא יהוה-- ואל-אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו | 6 |
Dans ma détresse, j’invoque le Seigneur, je fais appel à mon Dieu; de son sanctuaire il entend ma voix, mon cri est monté à ses oreilles.
ותגעש ותרעש הארץ-- ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי-חרה לו | 7 |
Soudain la terre oscille et tremble, les fondements des montagnes sont ébranlés, secoués par la colère de Dieu.
עלה עשן באפו-- ואש-מפיו תאכל גחלים בערו ממנו | 8 |
Des vapeurs s’exhalent, signe de son courroux; de sa bouche sort un feu dévorant, jaillissent de brûlantes étincelles.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו | 9 |
Il incline les cieux et descend; sous ses pieds une brume épaisse.
וירכב על-כרוב ויעף וידא על-כנפי-רוח | 10 |
Porté sur les chérubins, il vole, il plane sur les ailes du vent.
ישת חשך סתרו-- סביבותיו סכתו חשכת-מים עבי שחקים | 11 |
Des ténèbres il se fait une mystérieuse retraite, il s’enveloppe, comme d’un pavillon, des eaux obscures, d’opaques nuages.
מנגה נגדו עביו עברו--ברד וגחלי-אש | 12 |
De l’éclat qui l’entoure s’élancent ses nuées, la grêle et des flammes ardentes.
וירעם בשמים יהוה--ועליון יתן קלו ברד וגחלי-אש | 13 |
Il tonne dans les cieux, l’Eternel, le Dieu suprême fait entendre sa voix, la grêle et les flammes ardentes.
וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם | 14 |
Il décoche ses flèches et il les disperse, il lance des éclairs et les frappe de stupeur.
ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה-- מנשמת רוח אפך | 15 |
Le lit des fleuves s’est découvert, les fondements de la terre ont été mis à nu, à ta voix impérieuse, ô Eternel, au souffle du vent de ta colère.
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים | 16 |
Il étend d’en haut sa main, me saisit, me retire du sein des grandes eaux;
יצילני מאיבי עז ומשנאי כי-אמצו ממני | 17 |
il me délivre de mon puissant ennemi, de mes adversaires trop forts pour moi.
יקדמוני ביום-אידי ויהי-יהוה למשען לי | 18 |
Ils étaient à l’affût de mes malheurs, mais l’Eternel a été mon appui.
ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי | 19 |
Il m’a mis au large, m’a sauvé parce qu’il m’aime.
יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי | 20 |
Le Seigneur me traite selon ma droiture, il récompense la pureté de mes mains.
כי-שמרתי דרכי יהוה ולא-רשעתי מאלהי | 21 |
C’Est que je suis fidèle aux voies du Seigneur, jamais je n’ai trahi mon Dieu.
כי כל-משפטיו לנגדי וחקתיו לא-אסיר מני | 22 |
Toutes ses lois me sont présentes, ses statuts, je ne m’en écarte point.
ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני | 23 |
Attaché à lui sans réserve, je me suis tenu en garde contre mes fautes.
וישב-יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו | 24 |
Oui, le Seigneur m’a rémunéré selon ma droiture, selon la pureté de mes mains, dont ses yeux sont témoins.
עם-חסיד תתחסד עם-גבר תמים תתמם | 25 |
Tu te montres aimant pour qui t’aime, loyal envers l’homme loyal,
עם-נבר תתברר ועם-עקש תתפתל | 26 |
sincère avec les cœurs purs, mais artificieux avec les pervers!
כי-אתה עם-עני תושיע ועינים רמות תשפיל | 27 |
Oui, tu viens en aide à un peuple humilié, et tu abaisses les yeux hautains.
כי-אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי | 28 |
Oui, tu fais briller ma lumière! L’Eternel, mon Dieu, illumine mes ténèbres.
כי-בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג-שור | 29 |
Soutenu par lui, j’attaque un bataillon; grâce à mon Dieu, j’escalade un rempart.
האל תמים דרכו אמרת-יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו | 30 |
Dieu puissant! parfaite est sa voie; la parole du Seigneur est infaillible, il est le bouclier de quiconque espère en lui.
כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו | 31 |
Qui est Dieu, hormis l’Eternel? Qui un rocher tutélaire, si ce n’est notre Dieu?
האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי | 32 |
Ce Dieu me ceint de force, et me fait suivre une voie parfaite.
משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני | 33 |
Il rend mes pieds agiles comme ceux des biches, et m’installe sur mes hauteurs.
מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת-נחושה זרועתי | 34 |
Il instruit mes mains aux combats, mes bras à manier l’arc d’airain.
ותתן-לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני | 35 |
Tu me prêtes le bouclier de ton secours, ta droite est mon appui, ta bienveillance fait ma supériorité.
תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי | 36 |
Tu donnes de l’aisance à mes pas, et empêches mes talons de chanceler.
ארדוף אויבי ואשיגם ולא-אשוב עד-כלותם | 37 |
Je poursuis mes ennemis, je les atteins; point de relâche que je ne les aie détruits.
אמחצם ולא-יכלו קום יפלו תחת רגלי | 38 |
Je les abats, ils ne pourront plus se relever, ils gisent désormais à mes pieds.
ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי | 39 |
C’Est toi qui m’as armé de vaillance pour la guerre, qui fais plier sous moi mes agresseurs;
ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם | 40 |
mes ennemis, tu les fais fuir devant moi, et mes adversaires, j’en fais justice.
ישועו ואין-מושיע על-יהוה ולא ענם | 41 |
Ils s’adressent, à bout de ressources, à l’Eternel…: point de réponse!
ואשחקם כעפר על-פני-רוח כטיט חוצות אריקם | 42 |
Je les écrase comme la poussière qu’emporte le vent, comme la fange des rues, je les pulvérise.
תפלטני מריבי-עם תשימני לראש גוים עם לא-ידעתי יעבדוני | 43 |
Tu me fais triompher des factions du peuple, tu me places à la tête des nations; des peuplades inconnues deviennent mes tributaires.
לשמע אזן ישמעו לי בני-נכר יכחשו-לי | 44 |
Au seul bruit de mon nom, ils se soumettent à moi, les fils d’un sol étranger me rendent hommage.
בני-נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם | 45 |
Les fils de l’étranger perdent courage, ils tremblent au fond de leurs retraites.
חי-יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי | 46 |
Vivant est le Seigneur, et béni mon rocher! Glorifié le Dieu qui me protège!
האל--הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי | 47 |
O Dieu, c’est toi qui me procures vengeance, qui fais tomber des peuples à mes pieds;
מפלטי מאיבי אף מן-קמי תרוממני מאיש חמס תצילני | 48 |
qui m’arraches à mes ennemis, me fais triompher de mes agresseurs, et échapper aux hommes de violence.
על-כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה | 49 |
Je te rends donc grâce, Seigneur, à la face des peuples, et je chante ta gloire,
מגדל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו--לדוד ולזרעו עד-עולם | 50 |
ô toi qui assures de grandes victoires à ton roi, qui combles de bienfaits ton oint David et sa postérité à jamais!