תהילים 17
| תפלה לדוד שמעה יהוה צדק-- הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה | 1 |
Ei bøn av David. Herre, høyr på rettvis sak, lyd etter mitt rop, vend øyra til mi bøn frå saklause lippor!
| מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים | 2 |
Lat min rett ganga ut frå ditt andlit, dine augo skoda kva rett er!
| בחנת לבי פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא זמתי בל-יעבר-פי | 3 |
Du prøver mitt hjarta, gjestar det um natti, du ransakar meg, du finn ingen ting; min tanke vik ikkje av frå min munn.
| לפעלות אדם בדבר שפתיך-- אני שמרתי ארחות פריץ | 4 |
Mot det som menneskje hev gjort meg, hev eg etter ordet frå dine lippor teke meg i vare for valdsmanns stigar.
| תמך אשרי במעגלותיך בל-נמוטו פעמי | 5 |
Mine stig heldt seg stødt til dine farvegar, mine føtar snåva ikkje.
| אני-קראתיך כי-תענני אל הט-אזנך לי שמע אמרתי | 6 |
Eg ropar til deg, for du svarar meg, Gud! Bøyg ditt øyra til meg, høyr mitt ord!
| הפלה חסדיך מושיע חוסים-- ממתקוממים בימינך | 7 |
Vis di underfulle miskunn, du som frelsar deim som flyr til deg, frå deim som stend imot di høgre hand!
| שמרני כאישון בת-עין בצל כנפיך תסתירני | 8 |
Vakta meg som din augnestein! gøym meg i skuggen av dine vengjer
| מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי | 9 |
for dei ugudlege som øydelegg meg, mine fiendar til dauden, som kringset meg!
| חלבמו סגרו פימו דברו בגאות | 10 |
Dei let sitt feite hjarta att, med sin munn talar dei i ovmod.
| אשרינו עתה סבבוני (סבבונו) עיניהם ישיתו לנטות בארץ | 11 |
Kvar me gjeng, kringgjeng dei oss no; sine augo set dei på å støyta meg ned til jordi.
| דמינו--כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים | 12 |
Han er lik ei løva som stundar etter å riva sund, og ei ungløva som ligg i løyne.
| קומה יהוה-- קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך | 13 |
Statt upp, Herre, stig fram imot honom, støyt honom ned, frels mi sjæl frå den ugudlege med ditt sverd,
| ממתים ידך יהוה ממתים מחלד-- חלקם בחיים וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים-- והניחו יתרם לעולליהם | 14 |
frå menner med di hand, Herre, frå menner av denne verdi, som hev sin lut i dette liv, og som du fyller buken på med dine skattar, dei som er rike på søner og let sine avleivor etter seg til sine born!
| אני--בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך | 15 |
Eg skal i rettferd skoda ditt andlit, eg skal, når eg vaknar, mettast av di åsyn.
