< תהילים 17 >
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק-- הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה | 1 |
Une prière de David. Seigneur, exauce ma justice; sois attentif à ma demande; prête l'oreille à ma prière; elle ne sort point de lèvres trompeuses.
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים | 2 |
Que mon jugement vienne de ta face; que mes yeux voient des actes de droiture.
בחנת לבי פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא זמתי בל-יעבר-פי | 3 |
Tu as éprouvé mon cœur, tu l'as visité la nuit, tu m'as éprouvé par le feu, et nulle iniquité n'a été trouvée en moi.
לפעלות אדם בדבר שפתיך-- אני שמרתי ארחות פריץ | 4 |
Afin que ma bouche ne parle pas selon les œuvres des hommes; à cause des paroles de tes lèvres, je me suis maintenu en des voies difficiles.
תמך אשרי במעגלותיך בל-נמוטו פעמי | 5 |
Assure mes pas en tes sentiers, de peur que mes pieds ne soient ébranlés.
אני-קראתיך כי-תענני אל הט-אזנך לי שמע אמרתי | 6 |
J'ai crié, ô mon Dieu, parce que tu m'as déjà écouté; penche vers moi ton oreille, et écoute encore mes paroles.
הפלה חסדיך מושיע חוסים-- ממתקוממים בימינך | 7 |
Montre les merveilles de ta miséricorde, toi qui sauve ceux qui espèrent en toi, de ceux qui résistent à ta droite.
שמרני כאישון בת-עין בצל כנפיך תסתירני | 8 |
Garde-moi comme la prunelle de l'œil; abrite-moi sous l'ombre de tes ailes,
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי | 9 |
Loin de la face des impies qui m'ont affligé; mes ennemis ont environné mon âme.
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות | 10 |
Et ont fermé leur entrailles; leur bouche a exhalé l'orgueil.
אשרינו עתה סבבוני (סבבונו) עיניהם ישיתו לנטות בארץ | 11 |
Ils m'ont repoussé; ils m'ont assiégé; ils ont résolu de tourner leurs yeux vers la terre.
דמינו--כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים | 12 |
Ils m'ont attendu, semblables au lion prêt à saisir sa proie ou au lionceau qui se cache dans son antre.
קומה יהוה-- קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך | 13 |
Lève-toi, Seigneur, devance-les, et fais-les trébucher; retire mon âme des mains de l'impie, et ton épée, des mains des ennemis de ta droite.
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד-- חלקם בחיים וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים-- והניחו יתרם לעולליהם | 14 |
Sépare-les, dès leur vie, de la terre promise et du petit nombre; car leur ventre est rempli de choses ravies à tes trésors cachés; ils sont rassasiés de chairs impures, et ils ont laissé leurs restes à leurs petits enfants.
אני--בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך | 15 |
Pour moi, je paraîtrai devant ta face, avec ma justice; je me rassasierai en contemplant ta gloire.