< תהילים 17 >

תפלה לדוד שמעה יהוה צדק-- הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה 1
Une prière de David. Seigneur, exauce ma justice; sois attentif à ma demande; prête l'oreille à ma prière; elle ne sort point de lèvres trompeuses.
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים 2
Que mon jugement vienne de ta face; que mes yeux voient des actes de droiture.
בחנת לבי פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא זמתי בל-יעבר-פי 3
Tu as éprouvé mon cœur, tu l'as visité la nuit, tu m'as éprouvé par le feu, et nulle iniquité n'a été trouvée en moi.
לפעלות אדם בדבר שפתיך-- אני שמרתי ארחות פריץ 4
Afin que ma bouche ne parle pas selon les œuvres des hommes; à cause des paroles de tes lèvres, je me suis maintenu en des voies difficiles.
תמך אשרי במעגלותיך בל-נמוטו פעמי 5
Assure mes pas en tes sentiers, de peur que mes pieds ne soient ébranlés.
אני-קראתיך כי-תענני אל הט-אזנך לי שמע אמרתי 6
J'ai crié, ô mon Dieu, parce que tu m'as déjà écouté; penche vers moi ton oreille, et écoute encore mes paroles.
הפלה חסדיך מושיע חוסים-- ממתקוממים בימינך 7
Montre les merveilles de ta miséricorde, toi qui sauve ceux qui espèrent en toi, de ceux qui résistent à ta droite.
שמרני כאישון בת-עין בצל כנפיך תסתירני 8
Garde-moi comme la prunelle de l'œil; abrite-moi sous l'ombre de tes ailes,
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי 9
Loin de la face des impies qui m'ont affligé; mes ennemis ont environné mon âme.
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות 10
Et ont fermé leur entrailles; leur bouche a exhalé l'orgueil.
אשרינו עתה סבבוני (סבבונו) עיניהם ישיתו לנטות בארץ 11
Ils m'ont repoussé; ils m'ont assiégé; ils ont résolu de tourner leurs yeux vers la terre.
דמינו--כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים 12
Ils m'ont attendu, semblables au lion prêt à saisir sa proie ou au lionceau qui se cache dans son antre.
קומה יהוה-- קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך 13
Lève-toi, Seigneur, devance-les, et fais-les trébucher; retire mon âme des mains de l'impie, et ton épée, des mains des ennemis de ta droite.
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד-- חלקם בחיים וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים-- והניחו יתרם לעולליהם 14
Sépare-les, dès leur vie, de la terre promise et du petit nombre; car leur ventre est rempli de choses ravies à tes trésors cachés; ils sont rassasiés de chairs impures, et ils ont laissé leurs restes à leurs petits enfants.
אני--בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך 15
Pour moi, je paraîtrai devant ta face, avec ma justice; je me rassasierai en contemplant ta gloire.

< תהילים 17 >