< תהילים 17 >
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק-- הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה | 1 |
“A prayer of David.” Hear, O Lord, [the cause of] righteousness, attend unto my entreaty, give ear unto my prayer, coming from lips without deceit.
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים | 2 |
Let from thy presence my sentence come forth; let thy eyes behold what is right.
בחנת לבי פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא זמתי בל-יעבר-פי | 3 |
Thou hast proved my heart; thou hast thought of me in the night; thou hast refined me—thou couldst find nothing: my purpose doth not pass beyond [the words of] my mouth.
לפעלות אדם בדבר שפתיך-- אני שמרתי ארחות פריץ | 4 |
Among the deeds of men did I observe, by the word of thy lips, the paths of the dissolute.
תמך אשרי במעגלותיך בל-נמוטו פעמי | 5 |
My steps held firmly to thy tracks, [and] my footsteps did not slip.
אני-קראתיך כי-תענני אל הט-אזנך לי שמע אמרתי | 6 |
I call on thee, for thou wilt answer me, O God: incline thy ear unto me, hear my speech.
הפלה חסדיך מושיע חוסים-- ממתקוממים בימינך | 7 |
Show marvelously thy loving-kindnesses, O thou that savest those who put their trust [in thee] from those that rise up [against them] by thy right hand.
שמרני כאישון בת-עין בצל כנפיך תסתירני | 8 |
Keep me as the apple of the eye; conceal me under the shadow of thy wings,
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי | 9 |
From the wicked that despoil me, my enemies, who, to take my life, compass me about.
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות | 10 |
They are enclosed in their own fat: with their mouth they speak proudly.
אשרינו עתה סבבוני (סבבונו) עיניהם ישיתו לנטות בארץ | 11 |
On our steps they now encompass us: they direct their eyes to turn aside in the land.
דמינו--כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים | 12 |
Every man is just like a lion that is greedy to tear his prey, and like a young lion lurking in a covert.
קומה יהוה-- קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך | 13 |
Arise, O Lord, prevent him, cast him down; deliver my soul from the wicked, who is thy sword, —
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד-- חלקם בחיים וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים-- והניחו יתרם לעולליהם | 14 |
From these men—thy hand—O Lord, from the men of this world, whose portion is in this life, and whose belly thou fillest with thy hidden treasure: they have children in plenty, and leave the rest of their substance to their babes.
אני--בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך | 15 |
As for me, in righteousness shall I behold thy face: I shall be satisfied, when I awake, with contemplating thy likeness.