< תהילים 16 >
מכתם לדוד שמרני אל כי-חסיתי בך | 1 |
Af David; et „gyldent Smykke‟. Gud! bevar mig; thi jeg tror paa dig.
אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל-עליך | 2 |
Du sagde til Herren: Du er min Herre, jeg har intet Gode uden dig;
לקדושים אשר-בארץ המה ואדירי כל-חפצי-בם | 3 |
i Samfund med de hellige, som ere i Landet, og de herlige, til hvilke al min Lyst er.
ירבו עצבותם אחר מהרו בל-אסיך נסכיהם מדם ובל-אשא את-שמותם על-שפתי | 4 |
Mange skulle deres Smerter blive, som haste efter en anden; jeg vil ikke udgyde deres Drikofre af Blod og ikke tage deres Navne paa mine Læber.
יהוה מנת-חלקי וכוסי-- אתה תומיך גורלי | 5 |
Herren er min Arvs Del og mit Bæger; du er den, som opholder min Lod.
חבלים נפלו-לי בנעמים אף-נחלת שפרה עלי | 6 |
Snorene faldt mig paa de liflige Steder, ja, en dejlig Arv tilfaldt mig.
אברך--את-יהוה אשר יעצני אף-לילות יסרוני כליותי | 7 |
Jeg vil love Herren, som gav mig Raad; ja, mine Nyrer paaminde mig om Nætterne.
שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל-אמוט | 8 |
Jeg har stedse sat Herren for mig; thi han er ved min højre Haand, jeg skal ikke rokkes.
לכן שמח לבי--ויגל כבודי אף-בשרי ישכן לבטח | 9 |
Derfor glæder mit Hjerte sig, og min Ære fryder sig; ja, mit Kød skal bo tryggelig.
כי לא-תעזב נפשי לשאול לא-תתן חסידך לראות שחת (Sheol ) | 10 |
Thi du vil ikke overlade min Sjæl til Dødsriget; du skal ikke lade din hellige se Forraadnelse. (Sheol )
תודיעני ארח חיים שבע שמחות את-פניך נעמות בימינך נצח | 11 |
Du vil kundgøre mig Livets Sti; for dit Ansigt er Mættelse af Glæder, Livsaligheder ved din højre Haand evindelig.