תהילים 147
| הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה | 1 |
¡Hallelú Yah! Alabad a Yahvé porque es bueno; salmodiad al Dios nuestro porque es amable; bien le está a Él la alabanza.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס | 2 |
Es Yahvé quien reconstruye a Jerusalén, y congrega a los dispersos de Israel;
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם | 3 |
Él quien sana a los de corazón llagado, y venda sus heridas;
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא | 4 |
Él quien fija el número de las estrellas, y a cada una llama por su nombre.
| גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר | 5 |
Grande es nuestro Señor, poderoso en fuerza; y su sabiduría no tiene medida.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ | 6 |
Yahvé levanta a los humildes, y abaja hasta la tierra a los impíos.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור | 7 |
Ensalzad a Yahvé con acciones de gracias, cantad al son de la cítara salmos a nuestro Dios,
| המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר | 8 |
que cubre el cielo de nubes, y prepara la lluvia para la tierra; que en los montes hace brotar hierba, y plantas para servir al hombre;
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו | 9 |
que da su alimento a los ganados, y a las crías de los cuervos que pían.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה | 10 |
Él no se deleita en el vigor del caballo, ni le agradan los músculos del hombre.
| רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו | 11 |
La complacencia de Yahvé está en los que le temen, los que se fían en su bondad.
| שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון | 12 |
Da gloria a Yahvé, oh Jerusalén; alaba, oh Sión, a tu Dios.
| כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך | 13 |
Porque Él ha asegurado los cerrojos de tus puertas; ha bendecido tus hijos dentro de ti.
| השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך | 14 |
Él ha puesto paz en tus fronteras, y te alimenta de la flor del trigo.
| השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו | 15 |
Él manda sus órdenes a la tierra; su palabra corre veloz.
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר | 16 |
Él derrama la nieve como copos de lana; esparce como ceniza la escarcha.
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד | 17 |
Él echa su hielo como bocados de pan; ¿quién resistiría su frío?
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים | 18 |
Él envía su palabra y los derrite; hace soplar el viento, y las aguas corren.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל | 19 |
Él dio a conocer su palabra a Jacob; sus estatutos y sus mandatos a Israel.
| לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה | 20 |
No hizo tal con ninguno de los otros pueblos; a ellos no les manifestó sus disposiciones. ¡Hallelú Yah!
