< תהילים 147 >
הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה | 1 |
ヱホバをほめたたへよ われらの神をほめうたふは善ことなり樂しきことなり 稱へまつるはよろしきに適へり
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס | 2 |
ヱホバはヱルサレムをきづきイスラエルのさすらへる者をあつめたまふ
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם | 3 |
ヱホバは心のくだけたるものを醫しその傷をつつみたまふ
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא | 4 |
ヱホバはもろもろの星の數をかぞへてすべてこれに名をあたへたまふ
גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר | 5 |
われらの主はおほいなりその能力もまた大なりその智慧はきはまりなし
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ | 6 |
ヱホバは柔和なるものをささへ屈きものを地にひきおとし給ふ
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור | 7 |
ヱホバに感謝してうたへ琴にあはせてわれらの神をほめうたヘ
המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר | 8 |
ヱホバは雲をもて天をおほひ地のために雨をそなへ もろもろの山に草をはえしめ
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו | 9 |
くひものを獣にあたへ並なく小鴉にあたへたまふ
לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה | 10 |
ヱホバは馬のちからを喜びたまはず 人の足をよみしたまはず
רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו | 11 |
ヱホバはおのれを畏るるものと おのれの憐憫をのぞむものとを好したまふ
שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון | 12 |
ヱルサレムよヱホバをほめたたへよ シオンよなんぢの神をほめたたへよ
כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך | 13 |
ヱホバはなんぢの門の関木をかたうし 汝のうちなる子輩をさきはひ給ひたればなり
השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך | 14 |
ヱホバは汝のすべての境にやはらぎをあたへ いと嘉麥をもて汝をあかしめたまふ
השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו | 15 |
ヱホバはそのいましめを地にくだしたまふ その聖言はいとずみやかにはしる
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר | 16 |
ヱホバは雪をひつじの毛のごとくふらせ霜を灰のごとくにまきたまふ
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד | 17 |
ヱホバは氷をつちくれのごとくに擲ちたまふ たれかその寒冷にたふることをえんや
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים | 18 |
ヱホバ聖言をくだしてこれを消し その風をふかしめたまへばもろもろの水はながる
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל | 19 |
ヱホバはそのみことばをヤコブに示し そのもろもろの律法とその審判とをイスラエルにしめしたまふ
לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה | 20 |
ヱホバはいづれの國をも如此あしらひたまひしにあらず ヱホバのもろもろの審判をかれらはしらざるなり ヱホバをほめたたへよ