< תהילים 147 >

הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה 1
Αινείτε τον Κύριον· διότι είναι καλόν να ψάλλωμεν εις τον Θεόν ημών· διότι είναι τερπνόν, η αίνεσις πρέπουσα.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס 2
Ο Κύριος οικοδομεί την Ιερουσαλήμ· θέλει συνάξει τους διεσπαρμένους του Ισραήλ.
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם 3
Ιατρεύει τους συντετριμμένους την καρδίαν και δένει τας πληγάς αυτών.
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא 4
Αριθμεί τα πλήθη των άστρων· Καλεί τα πάντα ονομαστί.
גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר 5
Μέγας ο Κύριος ημών και μεγάλη η δύναμις αυτού· η σύνεσις αυτού αμέτρητος.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ 6
Ο Κύριος υψόνει τους πράους, τους δε ασεβείς ταπεινόνει έως εδάφους.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור 7
Ψάλατε εις τον Κύριον ευχαριστούντες· ψαλμωδείτε εις τον Θεόν ημών εν κιθάρα·
המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר 8
τον σκεπάζοντα τον ουρανόν με νεφέλας· τον ετοιμάζοντα βροχήν διά την γήν· τον αναδιδόντα χόρτον επί των ορέων·
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו 9
τον διδόντα εις τα κτήνη την τροφήν αυτών και εις τους νεοσσούς των κοράκων, οίτινες κράζουσι προς αυτόν.
לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה 10
Δεν χαίρει εις την δύναμιν του ίππου· δεν ηδύνεται εις τους πόδας του ανδρός.
רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו 11
Ο Κύριος ηδύνεται εις τους φοβουμένους αυτόν, εις τους ελπίζοντας επί το έλεος αυτού.
שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון 12
Επαίνει, Ιερουσαλήμ, τον Κύριον· αίνει τον Θεόν σου, Σιών.
כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך 13
Διότι ενεδυνάμωσε τους μοχλούς των πυλών σου· ηυλόγησε τους υιούς σου εν μέσω σου.
השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך 14
Βάλλει ειρήνην εις τα όριά σου· σε χορταίνει με το πάχος του σίτου.
השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו 15
Αποστέλλει το πρόσταγμα αυτού εις την γην, ο λόγος αυτού τρέχει ταχύτατα.
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר 16
Δίδει χιόνα ως μαλλίον· διασπείρει την πάχνην ως στάκτην.
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד 17
Ρίπτει τον κρύσταλλον αυτού ως κομμάτια· έμπροσθεν του ψύχους αυτού τις δύναται να σταθή;
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים 18
Αποστέλλει τον λόγον αυτού και διαλύει αυτά· φυσά τον άνεμον αυτού, και τα ύδατα ρέουσιν.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל 19
Αναγγέλλει τον λόγον αυτού προς τον Ιακώβ, τα διατάγματα αυτού και τας κρίσεις αυτού προς τον Ισραήλ.
לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה 20
Δεν έκαμεν ούτως εις ουδέν έθνος· ουδέ εγνώρισαν τας κρίσεις αυτού. Αλληλούϊα.

< תהילים 147 >