< תהילים 147 >
הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה | 1 |
Αινείτε τον Κύριον· διότι είναι καλόν να ψάλλωμεν εις τον Θεόν ημών· διότι είναι τερπνόν, η αίνεσις πρέπουσα.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס | 2 |
Ο Κύριος οικοδομεί την Ιερουσαλήμ· θέλει συνάξει τους διεσπαρμένους του Ισραήλ.
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם | 3 |
Ιατρεύει τους συντετριμμένους την καρδίαν και δένει τας πληγάς αυτών.
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא | 4 |
Αριθμεί τα πλήθη των άστρων· Καλεί τα πάντα ονομαστί.
גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר | 5 |
Μέγας ο Κύριος ημών και μεγάλη η δύναμις αυτού· η σύνεσις αυτού αμέτρητος.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ | 6 |
Ο Κύριος υψόνει τους πράους, τους δε ασεβείς ταπεινόνει έως εδάφους.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור | 7 |
Ψάλατε εις τον Κύριον ευχαριστούντες· ψαλμωδείτε εις τον Θεόν ημών εν κιθάρα·
המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר | 8 |
τον σκεπάζοντα τον ουρανόν με νεφέλας· τον ετοιμάζοντα βροχήν διά την γήν· τον αναδιδόντα χόρτον επί των ορέων·
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו | 9 |
τον διδόντα εις τα κτήνη την τροφήν αυτών και εις τους νεοσσούς των κοράκων, οίτινες κράζουσι προς αυτόν.
לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה | 10 |
Δεν χαίρει εις την δύναμιν του ίππου· δεν ηδύνεται εις τους πόδας του ανδρός.
רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו | 11 |
Ο Κύριος ηδύνεται εις τους φοβουμένους αυτόν, εις τους ελπίζοντας επί το έλεος αυτού.
שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון | 12 |
Επαίνει, Ιερουσαλήμ, τον Κύριον· αίνει τον Θεόν σου, Σιών.
כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך | 13 |
Διότι ενεδυνάμωσε τους μοχλούς των πυλών σου· ηυλόγησε τους υιούς σου εν μέσω σου.
השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך | 14 |
Βάλλει ειρήνην εις τα όριά σου· σε χορταίνει με το πάχος του σίτου.
השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו | 15 |
Αποστέλλει το πρόσταγμα αυτού εις την γην, ο λόγος αυτού τρέχει ταχύτατα.
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר | 16 |
Δίδει χιόνα ως μαλλίον· διασπείρει την πάχνην ως στάκτην.
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד | 17 |
Ρίπτει τον κρύσταλλον αυτού ως κομμάτια· έμπροσθεν του ψύχους αυτού τις δύναται να σταθή;
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים | 18 |
Αποστέλλει τον λόγον αυτού και διαλύει αυτά· φυσά τον άνεμον αυτού, και τα ύδατα ρέουσιν.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל | 19 |
Αναγγέλλει τον λόγον αυτού προς τον Ιακώβ, τα διατάγματα αυτού και τας κρίσεις αυτού προς τον Ισραήλ.
לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה | 20 |
Δεν έκαμεν ούτως εις ουδέν έθνος· ουδέ εγνώρισαν τας κρίσεις αυτού. Αλληλούϊα.