< תהילים 147 >

הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה 1
Lobet den HERRN! Denn es ist gut, unserm Gott zu singen: es ist lieblich, es ziemt sich der Lobgesang.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס 2
Der HERR baut Jerusalem, die Verjagten Israels wird er sammeln.
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם 3
Er heilt, die zerbrochenen Herzens sind, und lindert ihre Schmerzen;
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא 4
er zählt die Zahl der Sterne und nennt sie alle mit Namen.
גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר 5
Groß ist unser Herr und reich an Macht; sein Verstand ist unermeßlich.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ 6
Der HERR richtet die Gedemütigten wieder auf, er erniedrigt die Gottlosen bis zur Erde.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור 7
Stimmt dem HERRN ein Danklied an, spielt unserm Gott auf der Harfe,
המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר 8
der den Himmel mit Wolken bedeckt, der Regen bereitet für die Erde und auf den Bergen Gras wachsen läßt;
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו 9
der dem Vieh sein Futter gibt, den jungen Raben, die ihn anrufen!
לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה 10
Er hat nicht Lust an der Stärke des Rosses, noch Gefallen an den Schenkeln des Mannes;
רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו 11
der HERR hat Gefallen an denen, die ihn fürchten, die auf seine Gnade hoffen.
שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון 12
Preise, Jerusalem, den HERRN; lobe, Zion, deinen Gott!
כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך 13
Denn er hat die Riegel deiner Tore befestigt, deine Kinder gesegnet in deiner Mitte;
השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך 14
er gibt deinen Grenzen Frieden und sättigt dich mit dem besten Weizen.
השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו 15
Er sendet seine Rede auf Erden; gar schnell läuft sein Wort;
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר 16
er gibt Schnee wie Wolle, er streut Reif wie Asche;
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד 17
er wirft sein Eis wie Brocken; wer kann bestehen vor seinem Frost?
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים 18
Er sendet sein Wort, so zerschmelzen sie; er läßt seinen Wind wehen, so tauen sie auf.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל 19
Er läßt Jakob sein Wort verkündigen, Israel seine Satzungen und Rechte.
לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה 20
So hat er keinem Volk getan, noch läßt er sie wissen seine Rechte. Hallelujah!

< תהילים 147 >