< תהילים 147 >
הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה | 1 |
Preiset den HERRN! Denn schön ist’s, unserm Gott zu lobsingen, ja lieblich und wohlgeziemend ist Lobgesang.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס | 2 |
Der HERR baut Jerusalem wieder auf, er sammelt Israels zerstreute Söhne;
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם | 3 |
er heilt, die zerbrochnen Herzens sind, und verbindet ihre Wunden;
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא | 4 |
er bestimmt den Sternen ihre Zahl und ruft sie alle mit Namen.
גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר | 5 |
Groß ist unser Herr und allgewaltig, für seine Weisheit gibt’s kein Maß.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ | 6 |
Der HERR hilft den Gebeugten auf, doch die Gottlosen stürzt er nieder zu Boden.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור | 7 |
Stimmt für den HERRN ein Danklied an, spielt unserm Gott auf der Zither –
המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר | 8 |
ihm, der den Himmel mit Wolken bedeckt und Regen schafft für die Erde, der Gras auf den Bergen sprießen läßt,
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו | 9 |
der den Tieren ihr Futter gibt, den jungen Raben, die zu ihm schreien!
לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה | 10 |
Er hat nicht Lust an der Stärke des Rosses, nicht Gefallen an den Schenkeln des Mannes;
רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו | 11 |
Gefallen hat der HERR an denen, die ihn fürchten, an denen, die auf seine Gnade harren.
שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון | 12 |
Preise den HERRN, Jerusalem, lobsinge, Zion, deinem Gott!
כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך | 13 |
Denn er hat die Riegel deiner Tore stark gemacht, gesegnet deine Kinder in deiner Mitte;
השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך | 14 |
er schafft deinen Grenzen Sicherheit, sättigt dich mit dem Mark des Weizens.
השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו | 15 |
Er läßt sein Machtwort nieder zur Erde gehn: gar eilig läuft sein Gebot dahin;
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר | 16 |
er sendet Schnee wie Wollflocken und streut den Reif wie Asche aus;
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד | 17 |
er wirft seinen Hagel wie Brocken herab: wer kann bestehn vor seiner Kälte?
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים | 18 |
Doch läßt er sein Gebot ergehn, so macht er sie schmelzen; läßt er wehn seinen Tauwind, so rieseln die Wasser.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל | 19 |
Er hat Jakob sein Wort verkündet, Israel sein Gesetz und seine Rechte.
לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה | 20 |
Mit keinem (anderen) Volk ist so er verfahren, drum kennen sie seine Rechte nicht. Halleluja!