תהילים 147

1 הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה

Louez l'Éternel! Car il est bon de chanter à la gloire de notre Dieu! Oui, il est doux, il est beau de le louer!

2 בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס

C'est l'Éternel qui rebâtit Jérusalem, Qui rassemble les dispersés d'Israël;

3 הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם

Qui guérit ceux qui ont le coeur brisé, Et qui bande leurs plaies.

4 מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא

Il compte le nombre des étoiles; Il les appelle toutes par leur nom.

5 גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר

Notre Seigneur est grand, et grande est sa puissance; Son intelligence est infinie.

6 מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ

L'Éternel soutient les humbles. Et il abaisse les méchants jusqu'à terre.

7 ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור

Célébrez les louanges de l'Éternel; Psalmodiez sur la harpe en l'honneur de notre Dieu!

8 המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר

C'est lui qui couvre les cieux de nuées. Qui prépare la pluie pour la terre, Qui fait germer l'herbe sur les montagnes,

9 נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו

Qui donne leur nourriture aux troupeaux Et aux petits du corbeau, que la faim fait crier.

10 לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה

Ce n'est pas la vigueur du cheval qui lui est agréable; Ce n'est pas l'agilité à la course qui lui plaît.

11 רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו

L'Éternel a de l'affection pour ceux qui le craignent. Pour ceux qui mettent leur espoir dans sa bonté.

12 שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון

Jérusalem, loue l'Éternel! Sion, célèbre ton Dieu!

13 כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך

Car il a renforcé les verrous de, tes portes; Il a béni tes enfants au milieu de toi.

14 השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך

Il donne la paix à ton territoire; Il te rassasie de la fleur du froment.

15 השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו

Il envoie ses ordres sur la terre. Et sa parole court avec rapidité.

16 הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר

Il fait tomber la neige comme de la laine. Et répand le givre comme de la cendre;

17 משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד

Il jette les glaçons comme par morceaux: Qui peut résister à ses frimas?

18 ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים

Dès qu'il en a donné l'ordre, la glace fond aussitôt; Dès que son souffle a passé, les eaux recommencent à couler.

19 מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל

Il a révélé sa parole à Jacob, Ses préceptes et ses commandements à Israël.

20 לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה

Il n'a fait cela pour aucune des autres nations: Elles ne connaissent pas ses lois. Louez l'Éternel!