תהילים 147
| הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה | 1 |
Alleluia — Louez Yahweh, car il est bon de célébrer notre Dieu, car il est doux, il est bienséant de le louer.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס | 2 |
Yahweh rebâtit Jérusalem, il rassemble les dispersés d’Israël.
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם | 3 |
Il guérit ceux qui ont le cœur brisé, et il panse leurs blessures.
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא | 4 |
Il compte le nombre des étoiles, il les appelle toutes par leur nom.
| גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר | 5 |
Notre Seigneur est grand, et sa force est infinie, et son intelligence n’a pas de limites.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ | 6 |
Yahweh vient en aide aux humbles, il abaisse les méchants jusqu’à terre.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור | 7 |
Chantez à Yahweh un cantique d’actions de grâces; célébrez notre Dieu sur la harpe!
| המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר | 8 |
Il couvre les cieux de nuages, et prépare la pluie pour la terre; il fait croître l’herbe sur les montagnes.
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו | 9 |
Il donne la nourriture au bétail, aux petits du corbeau qui crient vers lui.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה | 10 |
Ce n’est pas dans la vigueur du cheval qu’il se complaît, ni dans les jambes de l’homme qu’il met son plaisir;
| רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו | 11 |
Yahweh met son plaisir en ceux qui le craignent, en ceux qui espèrent en sa bonté.
| שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון | 12 |
Jérusalem, célèbre Yahweh; Sion, loue ton Dieu.
| כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך | 13 |
Car il affermit les verrous de tes portes, il bénit tes fils au milieu de toi;
| השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך | 14 |
il assure la paix à tes frontières, il te rassasie de la fleur du froment.
| השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו | 15 |
Il envoie ses ordres à la terre; sa parole court avec vitesse.
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר | 16 |
Il fait tomber la neige comme de la laine, il répand le givre comme de la cendre.
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד | 17 |
Il jette ses glaçons par morceaux: qui peut tenir devant ses frimas?
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים | 18 |
Il envoie sa parole, et il les fond; il fait souffler son vent, et les eaux coulent.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל | 19 |
C’est lui qui a révélé sa parole à Jacob, ses lois et ses ordonnances à Israël.
| לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה | 20 |
Il n’a pas fait de même pour toutes les autres nations; elles ne connaissent pas ses ordonnances. Alleluia!
