תהילים 147
| הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה | 1 |
Hallelujah; for it is good to sing praises unto our God; for it is comely; [him] becometh praise.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס | 2 |
The Lord buildeth up Jerusalem: the outcasts of Israel will he gather together;
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם | 3 |
He that healeth the broken-hearted, and bindeth up their hurts;
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא | 4 |
Who counteth the number of the stars; who calleth them all by [their] names.
| גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר | 5 |
Great is our Lord, and abundant in power: his understanding is immeasurable.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ | 6 |
The Lord helpeth up the meek: he bringeth down the wicked to the ground.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור | 7 |
Lift up a song unto the Lord with thanksgiving; sing praises unto our God with the harp;
| המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר | 8 |
Who covereth the heaven with clouds, who prepareth rain for the earth, who causeth grass to grow upon the mountains;
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו | 9 |
Who giveth to the beast its food, to the young ravens which cry.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה | 10 |
Not in the strength of the horse hath he delight: nor in the [swiftness of the] legs of man taketh he pleasure.
| רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו | 11 |
The Lord taketh pleasure in those that fear him, that wait for his kindness.
| שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון | 12 |
Glorify, O Jerusalem, the Lord: praise thy God, O Zion.
| כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך | 13 |
For he hath strengthened the bars of thy gates; he hath blessed thy children in the midst of thee;
| השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך | 14 |
He who bestoweth peace in thy borders, who satisfieth thee with the best of wheat;
| השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו | 15 |
He who sendeth forth his decree unto the earth: how swiftly speedeth his word along!
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר | 16 |
He who dispenseth snow like wool; who streweth about the hoarfrost like ashes;
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד | 17 |
He who casteth down his ice like pieces: before his cold who can stand?
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים | 18 |
He sendeth out his word, and melteth them: he causeth his wind to blow, and waters run along.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל | 19 |
He declareth his word unto Jacob, his statutes and his ordinances unto Israel.
| לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה | 20 |
He hath not done so unto any nation: and [his] ordinances— these they know not. Hallelujah.
