< תהילים 147 >
הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה | 1 |
Praise ye Jah! for it is good. Sing psalms of our God; for it is pleasant: praise is comely.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס | 2 |
Jehovah doth build up Jerusalem: he gathereth the outcasts of Israel.
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם | 3 |
He healeth the broken in heart, and bindeth up their wounds.
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא | 4 |
He counteth the number of the stars; he giveth names to them all.
גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר | 5 |
Great is our Lord, and of great power: his understanding is infinite.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ | 6 |
Jehovah lifteth up the meek; he abaseth the wicked to the earth.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור | 7 |
Sing unto Jehovah with thanksgiving; sing psalms upon the harp unto our God:
המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר | 8 |
Who covereth the heavens with clouds, who prepareth rain for the earth, who maketh grass to grow upon the mountains;
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו | 9 |
Who giveth to the cattle their food, to the young ravens which cry.
לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה | 10 |
He delighteth not in the strength of the horse, he taketh not pleasure in the legs of a man;
רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו | 11 |
Jehovah taketh pleasure in those that fear him, in those that hope in his loving-kindness.
שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון | 12 |
Laud Jehovah, O Jerusalem; praise thy God, O Zion.
כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך | 13 |
For he hath strengthened the bars of thy gates; he hath blessed thy children within thee;
השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך | 14 |
He maketh peace in thy borders; he satisfieth thee with the finest of the wheat.
השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו | 15 |
He sendeth forth his oracles to the earth: his word runneth very swiftly.
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר | 16 |
He giveth snow like wool, scattereth the hoar frost like ashes;
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד | 17 |
He casteth forth his ice like morsels: who can stand before his cold?
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים | 18 |
He sendeth his word, and melteth them; he causeth his wind to blow — the waters flow.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל | 19 |
He sheweth his word unto Jacob, his statutes and his judgments unto Israel.
לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה | 20 |
He hath not dealt thus with any nation; and as for [his] judgments, they have not known them. Hallelujah!