< תהילים 144 >
לדוד ברוך יהוה צורי-- המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה | 1 |
Bemdito seja o Senhor, minha rocha, que ensina as minhas mãos para a peleja e os meus dedos para a guerra;
חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי-לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי | 2 |
Benignidade minha e fortaleza minha; alto retiro meu e meu libertador és tu: escudo meu, em quem eu confio, e que me sujeita o meu povo.
יהוה--מה-אדם ותדעהו בן-אנוש ותחשבהו | 3 |
Senhor, que é o homem, para que o conheças, e o filho do homem, para que o estimes?
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר | 4 |
O homem é similhante á vaidade; os seus dias são como a sombra que passa.
יהוה הט-שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו | 5 |
Abaixa, ó Senhor, os teus céus, e desce; toca os montes, e fumegarão.
ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם | 6 |
Vibra os teus raios, e dissipa-os; envia as tuas frechas, e desbarata-os.
שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר | 7 |
Estende as tuas mãos desde o alto; livra-me, e, arrebata-me das muitas aguas e das mãos dos filhos estranhos,
אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר | 8 |
Cuja bocca falla vaidade, e a sua direita é direita de falsidade.
אלהים--שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה-לך | 9 |
A ti, ó Deus, cantarei um cantico novo, com o psalterio e instrumento de dez cordas te cantarei louvores.
הנותן תשועה למלכים הפוצה את-דוד עבדו--מחרב רעה | 10 |
A ti, que dás a salvação aos reis, e que livras a David, teu servo, da espada maligna.
פצני והצילני מיד בני-נכר אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר | 11 |
Livra-me, e tira-me das mãos dos filhos estranhos, cuja bocca falla vaidade, e a sua direita é direita de iniquidade;
אשר בנינו כנטעים-- מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית-- מחטבות תבנית היכל | 12 |
Para que nossos filhos sejam como plantas crescidas na sua mocidade; para que as nossas filhas sejam como pedras d'esquina lavradas á moda de palacio.
מזוינו מלאים-- מפיקים מזן אל-זן צאוננו מאליפות מרבבות-- בחוצותינו | 13 |
Para que as nossas dispensas se encham de todo o provimento; para que os nossos gados produzam a milhares e a dezenas de milhares nas nossas ruas.
אלופינו מסבלים אין-פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו | 14 |
Para que os nossos bois sejam fortes para o trabalho; para que não haja nem assaltos, nem saidas, nem gritos nas nossas ruas.
אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו | 15 |
Bemaventurado o povo, ao qual assim acontece: bemaventurado é o povo cujo Deus é o Senhor.