< תהילים 144 >
לדוד ברוך יהוה צורי-- המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה | 1 |
Ein Psalm Davids. Gelobet sei der HERR, mein Hort, der meine Hände lehret streiten und meine Fäuste kriegen,
חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי-לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי | 2 |
meine Güte und meine Burg, mein Schutz und mein Erretter, mein Schild, auf den ich traue, der mein Volk unter mich zwinget.
יהוה--מה-אדם ותדעהו בן-אנוש ותחשבהו | 3 |
HERR, was ist der Mensch, daß du dich sein so annimmst, und des Menschen Kind, daß du ihn so achtest?
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר | 4 |
Ist doch der Mensch gleichwie nichts; seine Zeit fähret dahin wie ein Schatten.
יהוה הט-שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו | 5 |
HERR, neige deine Himmel und fahre herab; taste die Berge an, daß sie rauchen!
ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם | 6 |
Laß blitzen und zerstreue sie; schieße deine Strahlen und schrecke sie!
שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר | 7 |
Sende deine Hand von der Höhe und erlöse mich und errette mich von großen Wassern, von der Hand der fremden Kinder,
אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר | 8 |
welcher Lehre ist kein nütze, und ihre Werke sind falsch.
אלהים--שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה-לך | 9 |
Gott, ich will dir ein neues Lied singen; ich will dir spielen auf dem Psalter von zehn Saiten
הנותן תשועה למלכים הפוצה את-דוד עבדו--מחרב רעה | 10 |
der du den Königen Sieg gibst und erlösest deinen Knecht David vom mörderischen Schwert des Bösen.
פצני והצילני מיד בני-נכר אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר | 11 |
Erlöse mich auch und errette mich von der Hand der fremden Kinder, welcher Lehre ist kein nütze, und ihre Werke sind falsch,
אשר בנינו כנטעים-- מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית-- מחטבות תבנית היכל | 12 |
daß unsere Söhne aufwachsen in ihrer Jugend wie die Pflanzen und unsere Töchter wie die ausgehauenen Erker, gleichwie die Paläste,
מזוינו מלאים-- מפיקים מזן אל-זן צאוננו מאליפות מרבבות-- בחוצותינו | 13 |
und unsere Kammern voll seien, die herausgeben können einen Vorrat nach dem andern; daß unsere Schafe tragen tausend und hunderttausend auf unsern Dörfern;
אלופינו מסבלים אין-פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו | 14 |
daß unsere Ochsen viel erarbeiten; daß kein Schade, kein Verlust noch Klage auf unsern Gassen sei.
אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו | 15 |
Wohl dem Volk, dem es also gehet! Aber wohl dem Volk, des der HERR ein Gott ist!