תהילים 144

1 לדוד ברוך יהוה צורי-- המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה

Von David. Gepriesen sei Jahwe, mein Fels, der meine Hände kriegen, meine Finger streiten lehrt,

2 חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי-לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי

meine Stärke und meine Burg, meine Veste und der mir Rettung schafft, mein Schild und der, bei dem ich Zuflucht suche, der mir Völker unterwirft.

3 יהוה--מה-אדם ותדעהו בן-אנוש ותחשבהו

Jahwe, was ist der Mensch, daß du dich um ihn kümmerst, das Menschenkind, daß du es beachtest?

4 אדם להבל דמה ימיו כצל עובר

Der Mensch gleicht einem Hauch; seine Lebenstage sind wie ein Schatten, der vorüberfährt.

5 יהוה הט-שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו

Jahwe, neige deinen Himmel und steige herab; rühre die Berge an, daß sie rauchen!

6 ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם

Schleudere einen Blitz und zerstreue sie, sende deine Pfeile und scheuche sie!

7 שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר

Strecke aus der Höhe deine Hand aus, reiße mich heraus und errette mich aus großen Wassern, aus der Gewalt der Fremden,

8 אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר

deren Mund Falschheit redet, und deren Rechte eine trügerische Rechte.

9 אלהים--שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה-לך

Gott, ein neues Lied will ich dir singen, auf zehnsaitiger Harfe will ich dir spielen,

10 הנותן תשועה למלכים הפוצה את-דוד עבדו--מחרב רעה

der den Königen Sieg verleiht, der seinen Knecht David dem verderblichen Schwert entriß.

11 פצני והצילני מיד בני-נכר אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר

Reiße mich heraus und errette mich aus der Gewalt der Fremden, deren Mund Falschheit redet, und deren Rechte eine trügerische Rechte.

12 אשר בנינו כנטעים-- מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית-- מחטבות תבנית היכל

Daß unsere Söhne in ihrer Jugend seien wie großgezogene Pflanzen, unsere Töchter wie Ecksäulen, die nach Tempel-Bauart ausgehauen sind,

13 מזוינו מלאים-- מפיקים מזן אל-זן צאוננו מאליפות מרבבות-- בחוצותינו

unsere Speicher voll, Spende gewährend von jeglicher Art, unsere Schafe sich vertausendfachend, verzehntausendfacht auf unseren Triften,

14 אלופינו מסבלים אין-פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו

unsere Rinder beladen; kein Mauerriß und kein Auszug und kein Geschrei auf unseren Gassen.

15 אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו

Wohl dem Volke, dem es also ergeht! Wohl dem Volke, dessen Gott Jahwe ist!