תהילים 142

1 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה ב קולי אל-יהוה אזעק קולי אל-יהוה אתחנן

Yahweh, I cry out to you; I plead [with you to help me].

2 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד

I am bringing to you [all] my problems; I am telling you [all] my troubles/difficulties.

3 בהתעטף עלי רוחי-- ואתה ידעת נתיבתי בארח-זו אהלך-- טמנו פח לי

When I am very discouraged, you know what I should do. Wherever I walk, [it is as though] my enemies have hidden traps for me [to fall into].

4 הביט ימין וראה-- ואין-לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי

I look around, but there is no one who pays attention to me, no one who will protect me, no one who cares about [what happens to] me.

5 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים

[So] Yahweh, I cry out to you [to help me]; you are the one who protects me; and you are all that I need while I am alive.

6 הקשיבה אל-רנתי-- כי-דלותי-מאד הצילני מרדפי-- כי אמצו ממני

Listen to me while I cry out to you [for help], because I am very distressed. Rescue/Save me from those who are pursuing me, because they are very strong, with the result that I cannot [escape from them].

7 הוציאה ממסגר נפשי-- להודות את-שמך בי יכתרו צדיקים-- כי תגמל עלי

Free/Rescue me from my troubles/difficulties [MET] in order that I may thank you. If you do that, when I am with godly/righteous [people], [I will praise you] for having been very good to me.