תהילים 142

1 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה ב קולי אל-יהוה אזעק קולי אל-יהוה אתחנן

我高聲向上主呼求， 我高聲向天主求助。

2 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד

我向他傾吐我的愁苦，我向他陳訴我的憂慮。

3 בהתעטף עלי רוחי-- ואתה ידעת נתיבתי בארח-זו אהלך-- טמנו פח לי

當我精神愁苦的時候，惟有您知悉我的路途。在我行走的道路途中；他們給我設下陷阱。

4 הביט ימין וראה-- ואין-לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי

我向右觀察細看，沒有一個熟悉我的人！沒有一人我可投奔，沒有一人為我操心。

5 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים

上主，我今呼號說：你是我的避難所，在這活人的地方，你就是我的福爵。

6 הקשיבה אל-רנתי-- כי-דלותי-מאד הצילני מרדפי-- כי אמצו ממני

求您傾聽我的哀號，因我十分可憐無靠，求您救我脫離迫害我的人，因他們是比我強悍的人。

7 הוציאה ממסגר נפשי-- להודות את-שמך בי יכתרו צדיקים-- כי תגמל עלי

求您引領我出離監牢，好讓我讚美您的名號。義人前呼後擁歡迎我，因為您大量恩待了我。