תהילים 141
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך | 1 |
Ein Psalm Davids. HERR, ich rufe zu dir; eile zu mir; vernimm meine Stimme, wenn ich dich anrufe.
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב | 2 |
Mein Gebet müsse vor dir Taugen wie ein Räuchopfer, mein Händeaufheben wie ein Abendopfer.
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי | 3 |
HERR, behüte meinen Mund und bewahre meine Lippen.
| אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם | 4 |
Neige mein Herz nicht auf etwas Böses, ein gottloses Wesen zu führen mit den Übeltätern, daß ich nicht esse von dem, was ihnen geliebt.
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם | 5 |
Der Gerechte schlage mich freundlich und strafe mich; das wird mir so wohl tun wie Balsam auf meinem Haupt; denn ich bete stets, daß sie mir nicht Schaden tun.
| נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו | 6 |
Ihre Führer müssen gestürzt werden über einen Fels; so wird man dann meine Rede hören, daß sie lieblich sei.
| כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585) | 7 |
Unsere Gebeine sind zerstreut bis zur Hölle, wie wenn einer das Land pflügt und zerwühlt. (Sheol h7585)
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי | 8 |
Denn auf dich, HERR Herr, sehen meine Augen; ich traue auf dich, verstoße meine Seele nicht.
| שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און | 9 |
Bewahre mich vor dem Stricke, den sie mir gelegt haben, und von der Falle der Übeltäter.
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור | 10 |
Die Gottlosen müssen in ihr eigen Netz fallen miteinander, ich aber immer vorübergehen.
