תהילים 141
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך | 1 |
Psaume de David. Éternel, je t'invoque; hâte-toi de venir à moi; prête l'oreille à ma voix, quand je crie à toi!
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב | 2 |
Que ma prière vienne devant toi comme le parfum, et l'élévation de mes mains comme l'oblation du soir!
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי | 3 |
Éternel, mets une garde à ma bouche; garde l'entrée de mes lèvres.
| אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם | 4 |
N'incline point mon cœur à des choses mauvaises, pour commettre de méchantes actions par malice, avec les ouvriers d'iniquité, et que je ne goûte pas de leurs délices!
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם | 5 |
Que le juste me frappe, ce me sera une faveur; qu'il me reprenne, ce sera de l'huile sur ma tête; elle ne se détournera pas, car encore je prierai pour lui dans ses calamités.
| נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו | 6 |
Que leurs chefs soient précipités le long des rochers, alors on écoutera mes paroles; car elles sont agréables.
| כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585) | 7 |
Comme lorsqu'on laboure et qu'on fend la terre, nos os sont épars à l'entrée du Sépulcre. (Sheol h7585)
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי | 8 |
Mais c'est vers toi, ô Éternel, Seigneur, que se tournent mes yeux; je me retire vers toi, n'abandonne point mon âme!
| שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און | 9 |
Garde-moi du piège qu'ils m'ont tendu, et des embûches des ouvriers d'iniquité!
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור | 10 |
Que les méchants tombent ensemble dans leurs filets, tandis que moi, j'échapperai!
