< תהילים 141 >
מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך | 1 |
Psaume de David. Eternel, je t'invoque, hâte-toi [de venir] vers moi; prête l'oreille à ma voix lorsque je crie à toi.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב | 2 |
Que ma requête te soit agréable [comme] le parfum; et l'élévation de mes mains, comme l'oblation du soir.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי | 3 |
Eternel, mets une garde à ma bouche; garde l'entrée de mes lèvres.
אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם | 4 |
N'incline point mon cœur à des choses mauvaises, tellement que je commette quelques méchantes actions par malice, avec les hommes ouvriers d'iniquité; et que je ne mange point de leurs délices.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם | 5 |
Que le juste me frappe, [ce me sera] une faveur: et qu'il me réprimande, [ce me sera] un baume excellent; il ne blessera point ma tête; car même encore ma requête [sera pour eux] en leurs calamités.
נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו | 6 |
Quand leurs gouverneurs auront été précipités parmi des rochers, alors on entendra que mes paroles sont agréables.
כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol ) | 7 |
Nos os sont épars près de la gueule du sépulcre, comme quand quelqu'un coupe et fend [le bois qui est] par terre. (Sheol )
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי | 8 |
C'est pourquoi, ô Eternel Seigneur! mes yeux sont vers toi; je me suis retiré vers toi, n'abandonne point mon âme.
שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און | 9 |
Garde-moi du piége qu'ils m'ont tendu, et des filets des ouvriers d'iniquité.
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור | 10 |
Que tous les méchants tombent chacun dans son filet, jusqu’à ce que je sois passé.