< תהילים 141 >

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך 1
`The salm `of Dauith. Lord, Y criede to thee, here thou me; yyue thou tent to my vois, whanne Y schal crye to thee.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב 2
Mi preier be dressid as encense in thi siyt; the reisyng of myn hondis be as the euentid sacrifice.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי 3
Lord, sette thou a keping to my mouth; and a dore of stonding aboute to my lippis.
אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם 4
Bowe thou not myn herte in to wordis of malice; to excuse excusingis in synne. With men worchinge wickidnesse; and Y schal not comyne with the chosun men of hem.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם 5
A iust man schal repreue me in mersi, and schal blame me; but the oile of a synner make not fat myn heed. For whi and yit my preier is in the wel plesaunt thingis of hem;
נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו 6
for the domesmen of hem ioyned to the stoon weren sopun vp. Here thei my wordis,
כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585) 7
for tho weren myyti. As fatnesse is brokun out on the erthe; oure bonys ben scatered niy helle. Lord, Lord, (Sheol h7585)
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי 8
for myn iyen ben to thee, Y hopide in thee; take thou not awei my soule.
שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און 9
Kepe thou me fro the snare which thei ordeyneden to me; and fro the sclaundris of hem that worchen wickidnesse. Synneris schulen falle in the nett therof;
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור 10
Y am aloone til Y passe.

< תהילים 141 >