< תהילים 141 >

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך 1
A Psalm of David. LORD, I cry to thee: make haste to me; give ear to my voice, when I cry to thee.
תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב 2
Let my prayer be set forth before thee as incense; and the lifting up of my hands as the evening sacrifice.
שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי 3
Set a watch, O LORD, before my mouth; keep the door of my lips.
אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם 4
Incline not my heart to any evil thing, to practise wicked works with men that work iniquity: and let me not eat of their dainties.
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם 5
Let the righteous smite me; it shall be a kindness: and let him reprove me; it shall be an excellent oil, which shall not break my head: for yet my prayer also shall be in their calamities.
נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו 6
When their judges are overthrown in stony places, they shall hear my words; for they are sweet.
כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585) 7
Our bones are scattered at the grave’s mouth, as when one cutteth and cleaveth wood upon the earth. (Sheol h7585)
כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי 8
But my eyes are to thee, O GOD the Lord: in thee is my trust; leave not my soul destitute.
שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און 9
Keep me from the traps which they have laid for me, and the snares of the workers of iniquity.
יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור 10
Let the wicked fall into their own nets, while I escape.

< תהילים 141 >