תהילים 141
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך | 1 |
(En Salme af David.) HERRE, jeg råber til dig, il mig til hjælp, hør min Røst, når jeg råber til dig;
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב | 2 |
som Røgoffer, gælde for dig min Bøn, mine løftede Hænder som Aftenoffer!
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי | 3 |
HERRE, sæt Vagt ved min Mund, vogt mine Læbers Dør!
| אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם | 4 |
Bøj ikke mit Hjerte til ondt, til at gøre gudløs Gerning sammen med Udådsmænd; deres lækre Mad vil jeg ikke smage.
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם | 5 |
Slår en retfærdig mig, så er det Kærlighed; revser han mig, er det Olie for Hovedet, ej skal mit Hoved vise det fra sig, end sætter jeg min Bøn imod deres Ondskab.
| נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו | 6 |
Ned ad Klippens Skrænter skal Dommerne hos dem styrtes, og de skal høre, at mine Ord er liflige.
| כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585) | 7 |
Som når man pløjer Jorden i Furer, spredes vore Ben ved Dødsrigets Gab. (Sheol h7585)
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי | 8 |
Dog, mine Øjne er rettet på dig, o HERRE, Herre, på dig forlader jeg mig, giv ikke mit Liv til Pris!
| שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און | 9 |
Vogt mig for Fælden, de stiller for mig, og Udådsmændenes Snarer;
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור | 10 |
lad de gudløse falde i egne Gram, medens jeg går uskadt videre.
