< תהילים 140 >
למנצח מזמור לדוד ב חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני | 1 |
Til songmeisteren; ein salme av David. Herre, fria meg ut frå vonde folk, vara meg ifrå valdsmenner
אשר חשבו רעות בלב כל-יום יגורו מלחמות | 2 |
som tenkjer vondt i hjarta, som kvar dag samlar seg til strid!
שננו לשונם כמו-נחש חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה | 3 |
Dei kvesser tunga si som ein orm, orme-eiter er under lipporne deira. (Sela)
שמרני יהוה מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי | 4 |
Vakta meg, Herre, for henderne til dei ugudlege, vara meg ifrå valdsmenner, som tenkjest til å få mine fet til fall.
טמנו גאים פח לי-- וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי סלה | 5 |
Dei ovmodige gøymer snara til meg og reip, dei strekkjer garn ved vegen, gildror set dei snaror for meg. (Sela)
אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני | 6 |
Eg segjer til Herren: «Min Gud er du.» Lyd, Herre, på mi bønerøyst!
יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק | 7 |
Herre, Herre, du mi sterke frelsa, du vernar mitt hovud på væpningsdagen.
אל-תתן יהוה מאויי רשע זממו אל-תפק ירומו סלה | 8 |
Herre, lat ikkje den ugudlege få si lyst, lat ikkje hans vonde råd få framgang! Dei vilde elles upphøgja seg. (Sela)
ראש מסבי-- עמל שפתימו יכסומו (יכסימו) | 9 |
Yver hovudet på deim som kringset meg, skal den ulukka falla som deira lippor valdar.
ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל-יקומו | 10 |
Brennande kol skal ein rista ned yver deim, i elden skal han kasta deim, i djupe vatn, so dei ikkje kann koma upp.
איש לשון בל-יכון בארץ איש-חמס רע--יצודנו למדחפת | 11 |
Ein munnkåt mann skal ikkje trygt på jordi, den vonde valdsmann skal dei jaga til han sturtar.
ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני משפט אבינים | 12 |
Eg veit at Herren skal greida saki for armingen, og retten for dei fatige.
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את-פניך | 13 |
Ja, dei rettferdige skal prisa namnet ditt, dei ærlege skal bu for di åsyn.