< תהילים 140 >
למנצח מזמור לדוד ב חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני | 1 |
In finem. Psalmus David. [Eripe me, Domine, ab homine malo; a viro iniquo eripe me.
אשר חשבו רעות בלב כל-יום יגורו מלחמות | 2 |
Qui cogitaverunt iniquitates in corde, tota die constituebant prælia.
שננו לשונם כמו-נחש חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה | 3 |
Acuerunt linguas suas sicut serpentis; venenum aspidum sub labiis eorum.
שמרני יהוה מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי | 4 |
Custodi me, Domine, de manu peccatoris, et ab hominibus iniquis eripe me. Qui cogitaverunt supplantare gressus meos:
טמנו גאים פח לי-- וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי סלה | 5 |
absconderunt superbi laqueum mihi. Et funes extenderunt in laqueum; juxta iter, scandalum posuerunt mihi.
אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני | 6 |
Dixi Domino: Deus meus es tu; exaudi, Domine, vocem deprecationis meæ.
יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק | 7 |
Domine, Domine, virtus salutis meæ, obumbrasti super caput meum in die belli.
אל-תתן יהוה מאויי רשע זממו אל-תפק ירומו סלה | 8 |
Ne tradas me, Domine, a desiderio meo peccatori: cogitaverunt contra me; ne derelinquas me, ne forte exaltentur.
ראש מסבי-- עמל שפתימו יכסומו (יכסימו) | 9 |
Caput circuitus eorum: labor labiorum ipsorum operiet eos.
ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל-יקומו | 10 |
Cadent super eos carbones; in ignem dejicies eos: in miseriis non subsistent.
איש לשון בל-יכון בארץ איש-חמס רע--יצודנו למדחפת | 11 |
Vir linguosus non dirigetur in terra; virum injustum mala capient in interitu.
ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני משפט אבינים | 12 |
Cognovi quia faciet Dominus judicium inopis, et vindictam pauperum.
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את-פניך | 13 |
Verumtamen justi confitebuntur nomini tuo, et habitabunt recti cum vultu tuo.]