< תהילים 140 >

למנצח מזמור לדוד ב חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני 1
In finem. Psalmus David. [Eripe me, Domine, ab homine malo; a viro iniquo eripe me.
אשר חשבו רעות בלב כל-יום יגורו מלחמות 2
Qui cogitaverunt iniquitates in corde, tota die constituebant prælia.
שננו לשונם כמו-נחש חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה 3
Acuerunt linguas suas sicut serpentis; venenum aspidum sub labiis eorum.
שמרני יהוה מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי 4
Custodi me, Domine, de manu peccatoris, et ab hominibus iniquis eripe me. Qui cogitaverunt supplantare gressus meos:
טמנו גאים פח לי-- וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי סלה 5
absconderunt superbi laqueum mihi. Et funes extenderunt in laqueum; juxta iter, scandalum posuerunt mihi.
אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני 6
Dixi Domino: Deus meus es tu; exaudi, Domine, vocem deprecationis meæ.
יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק 7
Domine, Domine, virtus salutis meæ, obumbrasti super caput meum in die belli.
אל-תתן יהוה מאויי רשע זממו אל-תפק ירומו סלה 8
Ne tradas me, Domine, a desiderio meo peccatori: cogitaverunt contra me; ne derelinquas me, ne forte exaltentur.
ראש מסבי-- עמל שפתימו יכסומו (יכסימו) 9
Caput circuitus eorum: labor labiorum ipsorum operiet eos.
ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל-יקומו 10
Cadent super eos carbones; in ignem dejicies eos: in miseriis non subsistent.
איש לשון בל-יכון בארץ איש-חמס רע--יצודנו למדחפת 11
Vir linguosus non dirigetur in terra; virum injustum mala capient in interitu.
ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני משפט אבינים 12
Cognovi quia faciet Dominus judicium inopis, et vindictam pauperum.
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את-פניך 13
Verumtamen justi confitebuntur nomini tuo, et habitabunt recti cum vultu tuo.]

< תהילים 140 >