< תהילים 140 >
למנצח מזמור לדוד ב חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני | 1 |
Til Sangmesteren; en Psalme, af David.
אשר חשבו רעות בלב כל-יום יגורו מלחמות | 2 |
Herre! udfri mig fra onde Mennesker, bevar mig fra Voldsmænd!
שננו לשונם כמו-נחש חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה | 3 |
de, som have optænkt ondt i Hjertet, hver Dag holde sig sammen til Krig.
שמרני יהוה מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי | 4 |
De have skærpet deres Tunge som en Slange, der er Øglegift under deres Læber. (Sela)
טמנו גאים פח לי-- וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי סלה | 5 |
Beskærm mig, Herre! imod den ugudeliges Hænder, bevar mig fra Voldsmænd, som tænke at lægge Stød for mine Trin.
אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני | 6 |
De hovmodige have skjult en Snare for mig og Reb, de have udspændt et Garn ved Siden af Vejen, de have lagt Fælder for mig. (Sela)
יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק | 7 |
Jeg har sagt til Herren: Du er min Gud; Herre! vend dine Øren til mine ydmyge Begæringers Røst.
אל-תתן יהוה מאויי רשע זממו אל-תפק ירומו סלה | 8 |
Den Herre, Herre er min Frelses Styrke; du har dækket mit Hoved paa Rustningens Dag.
ראש מסבי-- עמל שפתימו יכסומו (יכסימו) | 9 |
Tilsted ikke, Herre! den ugudelige hans Begæringer, lad ikke hans onde Anslag faa Fremgang; de maatte ophøje sig deraf. (Sela)
ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל-יקומו | 10 |
Paa deres Hoved, som omringe mig, skal den Fortræd, deres Læber voldte, komme til at hvile.
איש לשון בל-יכון בארץ איש-חמס רע--יצודנו למדחפת | 11 |
Der skal rystes Gløder over dem, han skal lade dem falde i Ilden, i dybe Grave, at de ikke skulle staa op igen.
ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני משפט אבינים | 12 |
En mundkaad Mand skal ikke bestaa paa Jorden; en Voldsmand skal Ulykken jage, indtil han er ganske fordreven.
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את-פניך | 13 |
Jeg ved, at Herren skal udføre den elendiges Sag, de fattiges Ret. Ja, de retfærdige skulle prise dit Navn; de oprigtige skulle blive for dit Ansigt.