< תהילים 14 >

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה-- אין עשה-טוב 1
In finem. Psalmus David. [Dixit insipiens in corde suo: Non est Deus. Corrupti sunt, et abominabiles facti sunt in studiis suis; non est qui faciat bonum, non est usque ad unum.
יהוה-- משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל-- דרש את-אלהים 2
Dominus de cælo prospexit super filios hominum, ut videat si est intelligens, aut requirens Deum.
הכל סר יחדו נאלחו אין עשה-טוב--אין גם-אחד 3
Omnes declinaverunt, simul inutiles facti sunt. Non est qui faciat bonum, non est usque ad unum. Sepulchrum patens est guttur eorum; linguis suis dolose agebant. Venenum aspidum sub labiis eorum, quorum os maledictione et amaritudine plenum est; veloces pedes eorum ad effundendum sanguinem. Contritio et infelicitas in viis eorum, et viam pacis non cognoverunt; non est timor Dei ante oculos eorum.
הלא ידעו כל-פעלי-און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו 4
Nonne cognoscent omnes qui operantur iniquitatem, qui devorant plebem meam sicut escam panis?
שם פחדו פחד כי-אלהים בדור צדיק 5
Dominum non invocaverunt; illic trepidaverunt timore, ubi non erat timor.
עצת-עני תבישו כי יהוה מחסהו 6
Quoniam Dominus in generatione justa est: consilium inopis confudistis, quoniam Dominus spes ejus est.
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל 7
Quis dabit ex Sion salutare Israël? Cum averterit Dominus captivitatem plebis suæ, exsultabit Jacob, et lætabitur Israël.]

< תהילים 14 >