תהילים 14

1 למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה-- אין עשה-טוב

Dem Sangmeister. Von David. / Die Toren denken bei sich: "Es ist kein Gott." / Verderbt, abscheulich handeln sie; / Da ist keiner, der Gutes tut.

2 יהוה-- משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל-- דרש את-אלהים

Jahwe schaut vom Himmel herab auf die Menschenkinder, / Daß er sehe, ob jemand Einsicht habe / Und frage nach Gott.

3 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה-טוב--אין גם-אחד

Aber sie alle sind abgefallen, alle entartet; / Da ist keiner, der Gutes tut, / Auch nicht ein einziger.

4 הלא ידעו כל-פעלי-און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו

"Sind denn so unvernünftig alle Übeltäter, / Die mein Volk verzehren, wie man Brot verzehrt, / Die nicht zu Jahwe beten?"

5 שם פחדו פחד כי-אלהים בדור צדיק

Dann beben sie schaudernd, / Denn Gott weilt bei dem gerechten Volk.

6 עצת-עני תבישו כי יהוה מחסהו

Mögt ihr auch vereiteln der Dulder Wunsch — / Jahwe bleibt doch ihre Zuflucht.

7 מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל

Ach, käme aus Zion für Israel Heil! / Wendet Jahwe das Los seines Volks, / So wird Jakob sich freun und Israel jauchzen.