< תהילים 14 >
למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה-- אין עשה-טוב | 1 |
Til Sangmesteren. Af David. Daarerne siger i Hjertet: »Der er ingen Gud!« Slet og afskyeligt handler de, ingen gør godt.
יהוה-- משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל-- דרש את-אלהים | 2 |
HERREN skuer ned fra Himlen paa Menneskens Børn for at se, om der findes en forstandig, nogen, der søger Gud.
הכל סר יחדו נאלחו אין עשה-טוב--אין גם-אחד | 3 |
Afveget er alle, til Hobe fordærvet, ingen gør godt, end ikke een!
הלא ידעו כל-פעלי-און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו | 4 |
Er alle de Udaadsmænd da uden Forstand, der æder mit Folk, som aad de Brød, og ikke paakalder HERREN?
שם פחדו פחד כי-אלהים בדור צדיק | 5 |
Af Rædsel gribes de da, thi Gud er i de retfærdiges Slægt.
עצת-עני תבישו כי יהוה מחסהו | 6 |
Gør kun den armes Raad til Skamme, HERREN er dog hans Tilflugt.
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל | 7 |
Ak, kom dog fra Zion Israels Frelse! Naar HERREN vender Folkets Skæbne, skal Jakob juble, Israel glædes!