< תהילים 14 >

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה-- אין עשה-טוב 1
Til Sangmesteren. Af David. Daarerne siger i Hjertet: »Der er ingen Gud!« Slet og afskyeligt handler de, ingen gør godt.
יהוה-- משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל-- דרש את-אלהים 2
HERREN skuer ned fra Himlen paa Menneskens Børn for at se, om der findes en forstandig, nogen, der søger Gud.
הכל סר יחדו נאלחו אין עשה-טוב--אין גם-אחד 3
Afveget er alle, til Hobe fordærvet, ingen gør godt, end ikke een!
הלא ידעו כל-פעלי-און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו 4
Er alle de Udaadsmænd da uden Forstand, der æder mit Folk, som aad de Brød, og ikke paakalder HERREN?
שם פחדו פחד כי-אלהים בדור צדיק 5
Af Rædsel gribes de da, thi Gud er i de retfærdiges Slægt.
עצת-עני תבישו כי יהוה מחסהו 6
Gør kun den armes Raad til Skamme, HERREN er dog hans Tilflugt.
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל 7
Ak, kom dog fra Zion Israels Frelse! Naar HERREN vender Folkets Skæbne, skal Jakob juble, Israel glædes!

< תהילים 14 >