< תהילים 139 >
למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע | 1 |
In finem, psalmus David. Domine, probasti me, et cognovisti me;
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק | 2 |
tu cognovisti sessionem meam et resurrectionem meam.
ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה | 3 |
Intellexisti cogitationes meas de longe; semitam meam et funiculum meum investigasti:
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה | 4 |
et omnes vias meas prævidisti, quia non est sermo in lingua mea.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה | 5 |
Ecce, Domine, tu cognovisti omnia, novissima et antiqua. Tu formasti me, et posuisti super me manum tuam.
פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה | 6 |
Mirabilis facta est scientia tua ex me; confortata est, et non potero ad eam.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח | 7 |
Quo ibo a spiritu tuo? et quo a facie tua fugiam?
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol ) | 8 |
Si ascendero in cælum, tu illic es; si descendero in infernum, ades. (Sheol )
אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים | 9 |
Si sumpsero pennas meas diluculo, et habitavero in extremis maris,
גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך | 10 |
etenim illuc manus tua deducet me, et tenebit me dextera tua.
ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני | 11 |
Et dixi: Forsitan tenebræ conculcabunt me; et nox illuminatio mea in deliciis meis.
גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה | 12 |
Quia tenebræ non obscurabuntur a te, et nox sicut dies illuminabitur: sicut tenebræ ejus, ita et lumen ejus.
כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי | 13 |
Quia tu possedisti renes meos; suscepisti me de utero matris meæ.
אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד | 14 |
Confitebor tibi, quia terribiliter magnificatus es; mirabilia opera tua, et anima mea cognoscit nimis.
לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ | 15 |
Non est occultatum os meum a te, quod fecisti in occulto; et substantia mea in inferioribus terræ.
גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם | 16 |
Imperfectum meum viderunt oculi tui, et in libro tuo omnes scribentur. Dies formabuntur, et nemo in eis.
ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם | 17 |
Mihi autem nimis honorificati sunt amici tui, Deus; nimis confortatus est principatus eorum.
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך | 18 |
Dinumerabo eos, et super arenam multiplicabuntur. Exsurrexi, et adhuc sum tecum.
אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני | 19 |
Si occideris, Deus, peccatores, viri sanguinum, declinate a me:
אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך | 20 |
quia dicitis in cogitatione: Accipient in vanitate civitates tuas.
הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט | 21 |
Nonne qui oderunt te, Domine, oderam, et super inimicos tuos tabescebam?
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי | 22 |
Perfecto odio oderam illos, et inimici facti sunt mihi.
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי | 23 |
Proba me, Deus, et scito cor meum; interroga me, et cognosce semitas meas.
וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם | 24 |
Et vide si via iniquitatis in me est, et deduc me in via æterna.