תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע | 1 |
Dem Musikmeister. Von David. Ein Psalm. Jahwe, du erforschest und kennst mich.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק | 2 |
Du weißt mein Sitzen und mein Aufstehen; du verstehst meine Gedanken von ferne.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה | 3 |
Mein Gehen und mein Liegen prüfst du und bist vertraut mit allen meinen Wegen.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה | 4 |
Denn es ist kein Wort auf meiner Zunge, das du, Jahwe, nicht schon durchaus kennst.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה | 5 |
Hinten und vorn hast du mich umschlossen und legtest auf mich deine Hand.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה | 6 |
Die Erkenntnis ist mir zu wunderbar, zu hoch - ich werde ihrer nicht mächtig!
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח | 7 |
Wohin soll ich gehen vor deinem Geist und wohin fliehen vor deinem Angesicht?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) | 8 |
Stiege ich zum Himmel empor, so bist du dort, und machte ich die Unterwelt zu meinem Lager, du bist da! (Sheol h7585)
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים | 9 |
Nähme ich Flügel der Morgenröte, ließe mich nieder am äußersten Ende des Meers,
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך | 10 |
auch da würde deine Hand mich führen, deine Rechte mich erfassen.
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני | 11 |
Spräche ich: “Eitel Finsternis möge mich bedecken, und zu Nacht werde das Licht um mich her:
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה | 12 |
so würde auch die Finsternis für dich nicht finster sein und die Nacht leuchten wie der Tag: die Finsternis ist wie das Licht.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי | 13 |
Denn du hast mein Innerstes geschaffen, wobst mich im Mutterleibe.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד | 14 |
Ich preise dich dafür, daß ich erstaunenswürdig ausgezeichnet bin: wunderbar sind deine Werke, und meine Seele erkennt das wohl.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ | 15 |
Mein Gebein war dir nicht verhohlen, als ich im Verborgenen gemacht, in Erdentiefen gewirkt ward.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם | 16 |
Deine Augen sahen mich, als ich noch ein ungestaltetes Klümpchen war; Tage wurden gebildet und insgesamt in dein Buch geschrieben, als noch keiner von ihnen da war.
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם | 17 |
Aber wie schwer sind mir, o Gott, deine Gedanken, wie gewaltig ihre Summen!
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך | 18 |
Wollte ich sie zählen, so würden ihrer mehr sein, als der Sandkörner; erwache ich, so bin ich noch bei dir.
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני | 19 |
Ach, daß du doch die Gottlosen töten wolltest, Gott, und die Blutgierigen von mir weichen müßten,
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך | 20 |
die sich arglistig wider dich empören, die deinen Namen freventlich aussprechen.
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט | 21 |
Sollte ich nicht hassen, Jahwe, die dich hassen, und nicht Ekel empfinden an denen, die sich wider dich auflehnen?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי | 22 |
Mit vollendetem Hasse hasse ich sie, als Feinde gelten sie mir.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי | 23 |
Erforsche mich, Gott, und erkenne mein Herz; prüfe mich und erkenne meine Gedanken!
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם | 24 |
Und siehe, ob ein Weg, der zu Schmerzen führt, bei mir zu finden sei, und leite mich auf ewigem Wege!
