תהילים 139

1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע

`To victorie, the salm of Dauith. Lord, thou hast preued me, and hast knowe me;

2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק

thou hast knowe my sitting, and my rising ayen.

3 ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה

Thou hast vndirstonde my thouytis fro fer; thou hast enquerid my path and my corde.

4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה

And thou hast bifor seien alle my weies; for no word is in my tunge.

5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה

Lo! Lord, thou hast knowe alle thingis, the laste thingis and elde; thou hast formed me, and hast set thin hond on me.

6 פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה

Thi kunnyng is maad wondirful of me; it is coumfortid, and Y schal not mowe to it.

7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח

Whidir schal Y go fro thi spirit; and whider schal Y fle fro thi face?

8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585)

If Y schal stie in to heuene, thou art there; if Y schal go doun to helle, thou art present. (Sheol h7585)

9 אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים

If Y schal take my fetheris ful eerli; and schal dwelle in the last partis of the see.

10 גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך

And sotheli thider thin hond schal leede me forth; and thi riyt hond schal holde me.

11 ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני

And Y seide, In hap derknessis schulen defoule me; and the nyyt is my liytnyng in my delicis.

12 גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה

For whi derknessis schulen not be maad derk fro thee, aud the niyt schal be liytned as the dai; as the derknessis therof, so and the liyt therof.

13 כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי

For thou haddist in possessioun my reines; thou tokist me vp fro the wombe of my modir.

14 אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד

I schal knouleche to thee, for thou art magnefied dreedfuli; thi werkis ben wondirful, and my soule schal knouleche ful miche.

15 לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ

Mi boon, which thou madist in priuete, is not hyd fro thee; and my substaunce in the lower partis of erthe.

16 גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם

Thin iyen sien myn vnperfit thing, and alle men schulen be writun in thi book; daies schulen be formed, and no man is in tho.

17 ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם

Forsothe, God, thi frendis ben maad onourable ful myche to me; the princeheed of hem is coumfortid ful myche.

18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך

I schal noumbre hem, and thei schulen be multiplied aboue grauel; Y roos vp, and yit Y am with thee.

19 אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני

For thou, God, schalt slee synneris; ye menquelleris, bowe awei fro me.

20 אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך

For ye seien in thouyt; Take thei her citees in vanite.

21 הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט

Lord, whether Y hatide not hem that hatiden thee; and Y failide on thin enemyes?

22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי

Bi perfite haterede Y hatide hem; thei weren maad enemyes to me.

23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי

God, preue thou me, and knowe thou myn herte; axe thou me, and knowe thou my pathis.

24 וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם

And se thou, if weie of wickidnesse is in me; and lede thou me forth in euerlastinge wei.