< תהילים 139 >
למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע | 1 |
For the leader. Of David, a psalm. O Lord, you search and know me;
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק | 2 |
when I sit, when I rise you know it, you perceive my thoughts from afar.
ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה | 3 |
When I walk, when I lie you sift it, familiar with all my ways.
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה | 4 |
There is not a word on my tongue, but see! Lord, you know it all.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה | 5 |
Behind and before you beset me, upon me you lay your hand.
פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה | 6 |
It’s too wonderful for me to know too lofty I cannot attain it.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח | 7 |
Whither shall I go from your spirit? Or whither shall I flee from your face?
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol ) | 8 |
If I climb up to heaven, you are there: or make Sheol my bed, you are there. (Sheol )
אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים | 9 |
If I lift up the wings of the morning and fly to the end of the sea,
גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך | 10 |
there also your hand would grasp me, and your right hand take hold of me.
ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני | 11 |
If I say, “Let the darkness cover me, and night be the light about me,”
גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה | 12 |
The dark is not dark for you, but night is as light as the day.
כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי | 13 |
For you did put me together; in my mother’s womb you did weave me.
אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד | 14 |
I give you praise for my fashioning so full of awe, so wonderful. Your works are wonderful. You knew me right well;
לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ | 15 |
my bones were not hidden from you, when I was made in secret, and woven in the depths of the earth.
גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם | 16 |
Your eyes saw all my days: they stood on your book every one written down, before they were fashioned, while none of them yet was mine.
ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם | 17 |
But how far, O God, beyond measure are your thoughts! How mighty their sum!
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך | 18 |
Should I count, they are more than the sand. When I wake, I am still with you.
אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני | 19 |
Will you slay the wicked, O God? And remove from me the bloodthirsty,
אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך | 20 |
who maliciously defy you and take your name in vain.
הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט | 21 |
Do I not hate those who hate you, Lord? Do I not loathe those who resist you?
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי | 22 |
With perfect hatred I hate them, I count them my enemies.
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי | 23 |
Search me, O God, know my heart: test me, and know my thoughts,
וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם | 24 |
and see if guile be in me; and lead me in the way everlasting.