תהילים 139

1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע

Adonai, you have searched me, and you know me.

2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק

You know my sitting down and my rising up. You perceive my thoughts from afar.

3 ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה

You search out my path and my lying down, and are acquainted with all my ways.

4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה

For there is not a word on my tongue, but, behold, Adonai, you know it altogether.

5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה

You hem me in behind and before. You laid your hand on me.

6 פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה

This knowledge is beyond me. It’s lofty. I can’t attain it.

7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח

Where could I go from your Ruach ·Spirit, Breath·? Or where could I flee from your presence?

8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585)

If I ascend up into heaven, you are there. If I make my bed in Sheol ·Place of the dead·, behold, you are there! (Sheol h7585)

9 אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים

If I take the wings of the dawn, and settle in the uttermost parts of the sea;

10 גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך

Even there your hand will lead me, and your right hand will hold me.

11 ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני

If I say, “Surely the darkness will overwhelm me; the light around me will be night;”

12 גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה

even the darkness does not hide from you, but the night shines as the day. The darkness is like light to you.

13 כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי

For you formed my inmost being. You knit me together in my mother’s womb.

14 אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד

I will yadah ·extend hands in thankful praise· to you, for I am fearfully and wonderfully made. Your works are wonderful. My soul knows that very well.

15 לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ

My frame was not hidden from you, when I was made in secret, woven together in the depths of the earth.

16 גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם

Your eyes saw my body. In your book they were all written, the days that were ordained for me, when as yet there were none of them.

17 ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם

How precious to me are your thoughts, God! How vast is their sum!

18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך

If I would count them, they are more in number than the sand. When I wake up, I am still with you.

19 אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני

If only you, God, would kill the wicked. Get away from me, you bloodthirsty men!

20 אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך

For they speak against you wickedly. Your enemies take your name in vain.

21 הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט

Adonai, don’t I hate those who hate you? Am I not grieved with those who rise up against you?

22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי

I hate them with perfect hatred. They have become my enemies.

23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי

Search me, God, and know my heart. Try me, and know my thoughts.

24 וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם

See if there is any wicked way in me, and lead me in the everlasting way.