תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע | 1 |
O Yhwh, thou hast searched me, and known me.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק | 2 |
Thou knowest my downsitting and mine uprising, thou understandest my thought afar off.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה | 3 |
Thou compassest my path and my lying down, and art acquainted with all my ways.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה | 4 |
For there is not a word in my tongue, but, lo, O Yhwh, thou knowest it altogether.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה | 5 |
Thou hast beset me behind and before, and laid thine hand upon me.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה | 6 |
Such knowledge is too wonderful for me; it is high, I cannot attain unto it.
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח | 7 |
Whither shall I go from thy spirit? or whither shall I flee from thy presence?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) | 8 |
If I ascend up into heaven, thou art there: if I make my bed in hell, behold, thou art there. (Sheol h7585)
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים | 9 |
If I take the wings of the morning, and dwell in the uttermost parts of the sea;
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך | 10 |
Even there shall thy hand lead me, and thy right hand shall hold me.
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני | 11 |
If I say, Surely the darkness shall cover me; even the night shall be light about me.
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה | 12 |
Yea, the darkness hideth not from thee; but the night shineth as the day: the darkness and the light are both alike to thee.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי | 13 |
For thou hast possessed my reins: thou hast covered me in my mother’s womb.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד | 14 |
I will praise thee; for I am fearfully and wonderfully made: marvellous are thy works; and that my soul knoweth right well.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ | 15 |
My substance was not hid from thee, when I was made in secret, and curiously wrought in the lowest parts of the earth.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם | 16 |
Thine eyes did see my substance, yet being unperfect; and in thy book all my members were written, which in continuance were fashioned, when as yet there was none of them.
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם | 17 |
How precious also are thy thoughts unto me, O God! how great is the sum of them!
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך | 18 |
If I should count them, they are more in number than the sand: when I awake, I am still with thee.
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני | 19 |
Surely thou wilt slay the wicked, O God: depart from me therefore, ye bloody men.
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך | 20 |
For they speak against thee wickedly, and thine enemies take thy name in vain.
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט | 21 |
Do not I hate them, O Yhwh, that hate thee? and am not I grieved with those that rise up against thee?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי | 22 |
I hate them with perfect hatred: I count them mine enemies.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי | 23 |
Search me, O God, and know my heart: try me, and know my thoughts:
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם | 24 |
And see if there be any wicked way in me, and lead me in the way everlasting.
