תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע | 1 |
O lord, you have searched me, and known me.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק | 2 |
You know my sitting down and my rising up, you understand my thought afar off.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה | 3 |
You compass my path and my lying down, and are acquainted with all my ways.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה | 4 |
For there is not a word in my tongue, but, see, O LORD, you know it altogether.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה | 5 |
You have beset me behind and before, and laid your hand on me.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה | 6 |
Such knowledge is too wonderful for me; it is high, I cannot attain to it.
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח | 7 |
Where shall I go from your spirit? or where shall I flee from your presence?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) | 8 |
If I ascend up into heaven, you are there: if I make my bed in hell, behold, you are there. (Sheol h7585)
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים | 9 |
If I take the wings of the morning, and dwell in the uttermost parts of the sea;
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך | 10 |
Even there shall your hand lead me, and your right hand shall hold me.
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני | 11 |
If I say, Surely the darkness shall cover me; even the night shall be light about me.
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה | 12 |
Yes, the darkness hides not from you; but the night shines as the day: the darkness and the light are both alike to you.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי | 13 |
For you have possessed my reins: you have covered me in my mother’s womb.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד | 14 |
I will praise you; for I am fearfully and wonderfully made: marvelous are your works; and that my soul knows right well.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ | 15 |
My substance was not hid from you, when I was made in secret, and curiously worked in the lowest parts of the earth.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם | 16 |
Your eyes did see my substance, yet being imperfect; and in your book all my members were written, which in continuance were fashioned, when as yet there was none of them.
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם | 17 |
How precious also are your thoughts to me, O God! how great is the sum of them!
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך | 18 |
If I should count them, they are more in number than the sand: when I awake, I am still with you.
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני | 19 |
Surely you will slay the wicked, O God: depart from me therefore, you bloody men.
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך | 20 |
For they speak against you wickedly, and your enemies take your name in vain.
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט | 21 |
Do not I hate them, O LORD, that hate you? and am not I grieved with those that rise up against you?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי | 22 |
I hate them with perfect hatred: I count them my enemies.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי | 23 |
Search me, O God, and know my heart: try me, and know my thoughts:
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם | 24 |
And see if there be any wicked way in me, and lead me in the way everlasting.
