תהילים 139

1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע

To him that excelleth. A Psalme of David. O Lord, thou hast tried me and knowen me.

2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק

Thou knowest my sitting and my rising: thou vnderstandest my thought afarre off.

3 ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה

Thou compassest my pathes, and my lying downe, and art accustomed to all my wayes.

4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה

For there is not a word in my tongue, but loe, thou knowest it wholy, O Lord.

5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה

Thou holdest mee straite behinde and before, and layest thine hand vpon me.

6 פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה

Thy knowledge is too wonderfull for mee: it is so high that I cannot attaine vnto it.

7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח

Whither shall I goe from thy Spirite? or whither shall I flee from thy presence?

8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585)

If I ascende into heauen, thou art there: if I lye downe in hell, thou art there. (Sheol h7585)

9 אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים

Let mee take the winges of the morning, and dwell in the vttermost parts of the sea:

10 גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך

Yet thither shall thine hand leade me, and thy right hand holde me.

11 ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני

If I say, Yet the darkenes shall hide me, euen the night shalbe light about me.

12 גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה

Yea, the darkenes hideth not from thee: but the night shineth as the day: the darkenes and light are both alike.

13 כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי

For thou hast possessed my reines: thou hast couered me in my mothers wombe.

14 אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד

I will praise thee, for I am fearefully and wonderously made: marueilous are thy workes, and my soule knoweth it well.

15 לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ

My bones are not hid from thee, though I was made in a secret place, and facioned beneath in the earth.

16 גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם

Thine eyes did see me, when I was without forme: for in thy booke were all things written, which in continuance were facioned, when there was none of them before.

17 ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם

Howe deare therefore are thy thoughtes vnto me, O God! how great is ye summe of them!

18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך

If I should count them, they are moe then the sand: when I wake, I am still with thee.

19 אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני

Oh that thou wouldest slay, O God, the wicked and bloody men, to whom I say, Depart ye from mee:

20 אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך

Which speake wickedly of thee, and being thine enemies are lifted vp in vaine.

21 הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט

Doe not I hate them, O Lord, that hate thee? and doe not I earnestly contend with those that rise vp against thee?

22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי

I hate them with an vnfained hatred, as they were mine vtter enemies.

23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי

Try mee, O God, and knowe mine heart: prooue me and know my thoughtes,

24 וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם

And consider if there be any way of wickednes in me, and leade me in the way for euer.