< תהילים 139 >

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע 1
To the chief Musician. A Psalm of David. Jehovah, thou hast searched me, and known [me].
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק 2
Thou knowest my down-sitting and mine uprising, thou understandest my thought afar off;
ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה 3
Thou searchest out my path and my lying down, and art acquainted with all my ways;
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה 4
For there is not yet a word on my tongue, [but] lo, O Jehovah, thou knowest it altogether.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה 5
Thou hast beset me behind and before, and laid thy hand upon me.
פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה 6
O knowledge too wonderful for me! it is high, I cannot [attain] unto it.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח 7
Whither shall I go from thy Spirit? and whither flee from thy presence?
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) 8
If I ascend up into the heavens thou art there; or if I make my bed in Sheol, behold, thou [art there]; (Sheol h7585)
אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים 9
[If] I take the wings of the dawn [and] dwell in the uttermost parts of the sea,
גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך 10
Even there shall thy hand lead me, and thy right hand shall hold me.
ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני 11
And if I say, Surely darkness shall cover me, and the light about me be night;
גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה 12
Even darkness hideth not from thee, and the night shineth as the day: the darkness is as the light.
כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי 13
For thou hast possessed my reins; thou didst cover me in my mother's womb.
אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד 14
I will praise thee, for I am fearfully, wonderfully made. Marvellous are thy works; and [that] my soul knoweth right well.
לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ 15
My bones were not hidden from thee when I was made in secret, curiously wrought in the lower parts of the earth.
גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם 16
Thine eyes did see my unformed substance, and in thy book all [my members] were written; [during many] days were they fashioned, when [as yet] there was none of them.
ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם 17
But how precious are thy thoughts unto me, O God! how great is the sum of them!
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך 18
[If] I would count them, they are more in number than the sand. When I awake, I am still with thee.
אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני 19
Oh that thou wouldest slay the wicked, O God! And ye men of blood, depart from me.
אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך 20
For they speak of thee wickedly, they take [thy name] in vain, thine enemies.
הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט 21
Do not I hate them, O Jehovah, that hate thee? and do not I loathe them that rise up against thee?
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי 22
I hate them with perfect hatred; I account them mine enemies.
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי 23
Search me, O God, and know my heart; prove me, and know my thoughts;
וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם 24
And see if there be any grievous way in me; and lead me in the way everlasting.

< תהילים 139 >