< תהילים 139 >

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע 1
For the choirmaster. A Psalm of David. O LORD, You have searched me and known me.
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק 2
You know when I sit and when I rise; You understand my thoughts from afar.
ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה 3
You search out my path and my lying down; You are aware of all my ways.
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה 4
Even before a word is on my tongue, You know all about it, O LORD.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה 5
You hem me in behind and before; You have laid Your hand upon me.
פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה 6
Such knowledge is too wonderful for me, too lofty for me to attain.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח 7
Where can I go to escape Your Spirit? Where can I flee from Your presence?
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) 8
If I ascend to the heavens, You are there; if I make my bed in Sheol, You are there. (Sheol h7585)
אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים 9
If I rise on the wings of the dawn, if I settle by the farthest sea,
גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך 10
even there Your hand will guide me; Your right hand will hold me fast.
ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני 11
If I say, “Surely the darkness will hide me, and the light become night around me”—
גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה 12
even the darkness is not dark to You, but the night shines like the day, for darkness is as light to You.
כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי 13
For You formed my inmost being; You knit me together in my mother’s womb.
אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד 14
I praise You, for I am fearfully and wonderfully made. Marvelous are Your works, and I know this very well.
לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ 15
My frame was not hidden from You when I was made in secret, when I was woven together in the depths of the earth.
גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם 16
Your eyes saw my unformed body; all my days were written in Your book and ordained for me before one of them came to be.
ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם 17
How precious to me are Your thoughts, O God, how vast is their sum!
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך 18
If I were to count them, they would outnumber the grains of sand; and when I awake, I am still with You.
אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני 19
O God, that You would slay the wicked— away from me, you bloodthirsty men—
אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך 20
who speak of You deceitfully; Your enemies take Your name in vain.
הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט 21
Do I not hate those who hate You, O LORD, and detest those who rise against You?
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי 22
I hate them with perfect hatred; I count them as my enemies.
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי 23
Search me, O God, and know my heart; test me and know my concerns.
וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם 24
See if there is any offensive way in me; lead me in the way everlasting.

< תהילים 139 >