תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע | 1 |
(Til Sangmesteren. Af David. En Salme.) HERRE, du ransager mig og kender mig!
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק | 2 |
Du ved, når jeg står op, du fatter min Tanke i Frastand,
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה | 3 |
du har Rede på, hvor jeg går eller ligger, og alle mine Veje kender du grant.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה | 4 |
Thi før Ordet er til på min Tunge, se, da ved du det, HERRE, til fulde.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה | 5 |
Bagfra og forfra omslutter du mig, du lægger din Hånd på mig.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה | 6 |
At fatte det er mig for underfuldt, for højt, jeg evner det ikke!
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח | 7 |
Hvorhen skal jeg gå for din Ånd, og hvor skal jeg fly for dit Åsyn?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) | 8 |
Farer jeg op til Himlen, da er du der, reder jeg Leje i Dødsriget, så er du der; (Sheol h7585)
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים | 9 |
tager jeg Morgenrødens Vinger, fæster jeg Bo, hvor Havet ender,
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך | 10 |
da vil din Hånd også lede mig der, din højre holde mig fast!
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני | 11 |
Og siger jeg: "Mørket skal skjule mig, Lyset blive Nat omkring mig!"
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה | 12 |
så er Mørket ej mørkt for dig, og Natten er klar som Dagen, Mørket er som Lyset.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי | 13 |
Thi du har dannet mine Nyrer, vævet mig i Moders Liv.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד | 14 |
Jeg vil takke dig, fordi jeg er underfuldt skabt; underfulde er dine Gerninger, det kender min Sjæl til fulde.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ | 15 |
Mine Ben var ikke skjult for dig, da jeg blev skabt i Løndom, virket i Jordens Dyb;
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם | 16 |
som Foster så dine Øjne mig, i din Bog var de alle skrevet, Dagene var bestemt, før en eneste af dem var kommet.
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם | 17 |
Hvor kostelige er dine Tanker mig, Gud, hvor stor er dog deres Sum!
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך | 18 |
Tæller jeg dem, er de flere end Sandet, jeg vågner - og end er jeg hos dig.
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני | 19 |
Vilde du dog dræbe de gudløse, Gud, måtte Blodets Mænd vige fra mig,
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך | 20 |
de, som taler om dig på Skrømt og sværger falsk ved dit Navn.
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט | 21 |
Jeg hader jo dem, der hader dig, HERRE, og væmmes ved dem, der står dig imod;
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי | 22 |
med fuldt Had bader jeg dem, de er også mine Fjender.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי | 23 |
Ransag mig, Gud, og kend mit Hjerte, prøv mig og kend mine Tanker!
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם | 24 |
Se, om jeg er på Smertens Vej, og led mig på Evigheds Vej!
